אגרת "יחוס אבות" במהדורה מחודשת, בערך משנת שכ"ו כתב יד 2370 באוסף הספריה הלאומית, ירושלים
ירושלים חרבה בעוונותינו, לא נשאר רק (=אלא) קצת מהיסודות. ועתה מחדש בנו כל החומה במאמר המלך יר"ה (=ירום הודו)[1]. יהי רצון שיהיה לבנין משיחנו אמן.
בית המקדש (=הר הבית) יש בו שתי כיפות גדולות מכוסות מבחוץ בקצת זהב וכסף. הגדולה היא קופת העזרה, והיא מקום קדש הקדשי' ובה אבן שתיה. והשנית היא מדרש שלמה. וזו צורתו:
ויש לבית המקדש (=להר הבית) י"ב שערים, וכשבנו החומה סתמו שנים מהם והם הנקראים שערי רחמים. וזו צורתם:
ולצד מערב כותל מערבי שלא זזה משם שכינה (ע"פ שמות רבה ב, ב), והוא בנין שלמה ע"ה[2].
לצפייה באגרת במלואה לחצו על הקובץ המצורף בצד.
_________________________________________________
[1] הכוונה לסולטן סולימאן הראשון ("סולימאן המפואר"), סולטאן האימפריה העות'מאנית משנת רפ"א עד מותו בתחילת שנת שכ"ז. סולטאן זה בנה את חומת העיר העתיקה בירושלים והשלימה בשנת ש"ב, ונודע כמי שהקצה לתפילת יהודים את 'רחבת הכותל' באזור בו נמצא עד היום מקום התפילה המרכזי לאורך הכותל ממנו לא זזה השכינה. מלשון האגרת משמע שנכתבה זמן קצר לאחר השלמת החומה ובחיי הסולטן, אך יתכן שהמקור שלפנינו הוא העתק שנעשה לאחר כמה עשרות שנים.
[2] דוד המלך קיבל ברוח הקודש את תכנית הר־הבית והמקדש בהיותו אצל שמואל הנביא בניות ברמה (דברי הימים־א כח, יא-יג, יט; ופרש"י שם), ואף הכין את היסודות לבנין (שיר־השירים רבה א, ו). וכתב הגרימ"ט (עיר הקודש והמקדש, חלק ד פרק ב סעיפים ב ו-ד) שיסודות הר־הבית הוכנו על־ידי דוד המלך עִם מסירת תכנית הבנין לשלמה בנו, וכדברי המדרש (במדבר רבה יג, טו): "ושניהם בנו בית המקדש, דוד עשה היסוד ושלמה בנאו". וב'עזרת כהנים' פ"ב מ"א נחל"י ס"ק א, מצדד שדוד המלך עצמו בנה את הכיפין שהיו תחת כל הר הבית והחומה שהקיפה את ההר. וראו עוד בספר חוקר התנ"ך והארכיאולוגיה יהושע עציון: "התנ"ך האבוד", הוצאת שוקן, תשנ"ב ירושלים, עמ' 108-111.
בצד מערב הר הבית כותל מערבי שלא זזה משם שכינה
אגרת "יחוס אבות" במהדורה מחודשת, בערך משנת שכ"ו
כתב יד 2370 באוסף הספריה הלאומית, ירושלים
ירושלים חרבה בעוונותינו, לא נשאר רק (=אלא) קצת מהיסודות. ועתה מחדש בנו כל החומה במאמר המלך יר"ה (=ירום הודו)[1]. יהי רצון שיהיה לבנין משיחנו אמן.
בית המקדש (=הר הבית) יש בו שתי כיפות גדולות מכוסות מבחוץ בקצת זהב וכסף. הגדולה היא קופת העזרה, והיא מקום קדש הקדשי' ובה אבן שתיה. והשנית היא מדרש שלמה. וזו צורתו:
ויש לבית המקדש (=להר הבית) י"ב שערים, וכשבנו החומה סתמו שנים מהם והם הנקראים שערי רחמים.
וזו צורתם:
ולצד מערב כותל מערבי שלא זזה משם שכינה (ע"פ שמות רבה ב, ב), והוא בנין שלמה ע"ה[2].
לצפייה באגרת במלואה לחצו על הקובץ המצורף בצד.
_________________________________________________
[1] הכוונה לסולטן סולימאן הראשון ("סולימאן המפואר"), סולטאן האימפריה העות'מאנית משנת רפ"א עד מותו בתחילת שנת שכ"ז. סולטאן זה בנה את חומת העיר העתיקה בירושלים והשלימה בשנת ש"ב, ונודע כמי שהקצה לתפילת יהודים את 'רחבת הכותל' באזור בו נמצא עד היום מקום התפילה המרכזי לאורך הכותל ממנו לא זזה השכינה. מלשון האגרת משמע שנכתבה זמן קצר לאחר השלמת החומה ובחיי הסולטן, אך יתכן שהמקור שלפנינו הוא העתק שנעשה לאחר כמה עשרות שנים.
[2] דוד המלך קיבל ברוח הקודש את תכנית הר־הבית והמקדש בהיותו אצל שמואל הנביא בניות ברמה (דברי הימים־א כח, יא-יג, יט; ופרש"י שם), ואף הכין את היסודות לבנין (שיר־השירים רבה א, ו). וכתב הגרימ"ט (עיר הקודש והמקדש, חלק ד פרק ב סעיפים ב ו-ד) שיסודות הר־הבית הוכנו על־ידי דוד המלך עִם מסירת תכנית הבנין לשלמה בנו, וכדברי המדרש (במדבר רבה יג, טו): "ושניהם בנו בית המקדש, דוד עשה היסוד ושלמה בנאו". וב'עזרת כהנים' פ"ב מ"א נחל"י ס"ק א, מצדד שדוד המלך עצמו בנה את הכיפין שהיו תחת כל הר הבית והחומה שהקיפה את ההר. וראו עוד בספר חוקר התנ"ך והארכיאולוגיה יהושע עציון: "התנ"ך האבוד", הוצאת שוקן, תשנ"ב ירושלים, עמ' 108-111.