אלה מסעי בני ישראל אשר ילכו מחיל אל חיל, להשטח על קברי הצדיקים ע"ה. בבכי יבואו ובתחונים להתפלל ולבקש רחמים עליהם ועל אחיהם שבגולה, השי"ת יקבל תפלתינו...
ירושלים עיר הקודש חרבה בעוונותינו, ואין שם מבנין הישן כי־אם קצת מיסודי החומות. ועתה בשנת רצ"ז לפ"ק התחילו לבנות החומות סביב לעיר במאמר מלך שולטן סלימן (ע"ה). וגם הכניסו מַעְיַן גדול לבית־המקדש[2], והביאו אותו מחוץ לעיר יותר משתי פרסאות... ממנו שלושה מעינות בשלושה מקומות סמוך לבית־המקדש, ששופכים מהם בתוך כיורות ורהטים יפים של אבני שיש בצנורים, ובנינים יפים סביבותם שמשמחים לב רואיהם... ומעין אחד מהשלושה הנ"ל הוא סמוך לשער בית־המקדש, במקום שנקרא באב־אל סלסלה, והמעין האחר גם כן קרוב לשער בית־המקדש, במקום הנקרא באב־אל־כתנין[3]...
בית־המקדש חרב בעוונותינו.
לצד מזרח - יש שני שערים גדולים מבנין ישראל, והם סגורים ואינם נפתחים כלל... וקורין להם 'שערי רחמים'. ובבית־המקדש שתי כִּפות גדולות מכוסות מבחוץ בעופרת... ויש לאותו החצר שנים עשר שערים, השנים מהם הם 'שערי רחמים' הנ"ל, והעשרה מהם הם בנין הגוים, ונפתחים תמיד, ויש בהם עששיות דולקים. וזו צורתם [של שערי חצר הר הבית]:
ולצד מערב - כותל מערבי, בנין קדמון שלא זזה ממנו השכינה (זוהר שמות ה ע"ב; שמות רבה ב, ב; ועוד)... ותחת בית המקדש כִּפות כִּפות ועמודים, בנין נורא מאוד, והוא בנין דוד המלך עליו־השלום, שבנה יסודות בית המקדש ועשה אלו הבנינים תחת בית המקדש מפני טומאת קבר התהום (עיין פרה פרק ג משנה ב).
מקורות: אוסף כתבי היד בספריה הלאומית, ירושלים | מס' מערכת 40915 ההדיר ר' חיים מיכל מכלין ב'המעמר' כרך שלישי, ירושלים תר"פ, עמ' 209-225
__________________________________________
[1] האגרת נכתבה בשנת רצ"ז בראשית ימי הכיבוש העות'מני, וכעבור כעשרים ושבע שנים הועתקה "אות באות" מכתב־היד בי"א באדר שכ"ד בצפת על־ידי ר' אורי ב"ר שמשון מבילא. ר' חיים מיכל מיכלין שההדיר את האגרת ב'המעמר' הניח שנכתבה במקור על־ידי שד"ר אשכנזי מחברון. מיכאל איש־שלום שיער שהאגרת נכתבה על פי הרשימה העתיקה "אלו יחוסי הצדיקים ז"ל וציונם" (נמצאת בכתב־יד במוזיאון הבריטי Add. 27,542), שנכתבה במצרים בשלהי תקופת הראשונים על סמך אגרת קדומה יותר. התמונות המצורפות צולמו מכתב־יד השמור באוסף הספריה הלאומית בירושלים (מספר מערכת 40915) ומועתק בכתב־עת 'אריאל' 122-123.
[2] סביל אל־חרם (בטורקית: Sebil). מתקן מים ציבורי לספק מי שתייה בהר־הבית. המים הובאו ממרחק על־ידי אמת מים.
[3] הכוונה ל'סבילים' שקיימים עד היום, אם כי ללא זרם מים, ממערב להר־הבית ליד שער השלשלת ושער הכותנה.
לצד מערב הר הבית כותל מערבי בנין קדמון שלא זזה ממנו השכינה
אגרת "יחוס האבות" מחכם אלמוני[1]
נכתבה בשנת רצ"ז
אלה מסעי בני ישראל אשר ילכו מחיל אל חיל, להשטח על קברי הצדיקים ע"ה. בבכי יבואו ובתחונים להתפלל ולבקש רחמים עליהם ועל אחיהם שבגולה, השי"ת יקבל תפלתינו...
ירושלים עיר הקודש חרבה בעוונותינו, ואין שם מבנין הישן כי־אם קצת מיסודי החומות. ועתה בשנת רצ"ז לפ"ק התחילו לבנות החומות סביב לעיר במאמר מלך שולטן סלימן (ע"ה). וגם הכניסו מַעְיַן גדול לבית־המקדש[2], והביאו אותו מחוץ לעיר יותר משתי פרסאות... ממנו שלושה מעינות בשלושה מקומות סמוך לבית־המקדש, ששופכים מהם בתוך כיורות ורהטים יפים של אבני שיש בצנורים, ובנינים יפים סביבותם שמשמחים לב רואיהם... ומעין אחד מהשלושה הנ"ל הוא סמוך לשער בית־המקדש, במקום שנקרא באב־אל סלסלה, והמעין האחר גם כן קרוב לשער בית־המקדש, במקום הנקרא באב־אל־כתנין[3]...
בית־המקדש חרב בעוונותינו.
לצד מזרח - יש שני שערים גדולים מבנין ישראל, והם סגורים ואינם נפתחים כלל... וקורין להם 'שערי רחמים'. ובבית־המקדש שתי כִּפות גדולות מכוסות מבחוץ בעופרת... ויש לאותו החצר שנים עשר שערים, השנים מהם הם 'שערי רחמים' הנ"ל, והעשרה מהם הם בנין הגוים, ונפתחים תמיד, ויש בהם עששיות דולקים. וזו צורתם [של שערי חצר הר הבית]:
ולצד מערב - כותל מערבי, בנין קדמון שלא זזה ממנו השכינה (זוהר שמות ה ע"ב; שמות רבה ב, ב; ועוד)... ותחת בית המקדש כִּפות כִּפות ועמודים, בנין נורא מאוד, והוא בנין דוד המלך עליו־השלום, שבנה יסודות בית המקדש ועשה אלו הבנינים תחת בית המקדש מפני טומאת קבר התהום (עיין פרה פרק ג משנה ב).
מקורות:
אוסף כתבי היד בספריה הלאומית, ירושלים | מס' מערכת 40915
ההדיר ר' חיים מיכל מכלין ב'המעמר' כרך שלישי, ירושלים תר"פ, עמ' 209-225
__________________________________________
[1] האגרת נכתבה בשנת רצ"ז בראשית ימי הכיבוש העות'מני, וכעבור כעשרים ושבע שנים הועתקה "אות באות" מכתב־היד בי"א באדר שכ"ד בצפת על־ידי ר' אורי ב"ר שמשון מבילא. ר' חיים מיכל מיכלין שההדיר את האגרת ב'המעמר' הניח שנכתבה במקור על־ידי שד"ר אשכנזי מחברון. מיכאל איש־שלום שיער שהאגרת נכתבה על פי הרשימה העתיקה "אלו יחוסי הצדיקים ז"ל וציונם" (נמצאת בכתב־יד במוזיאון הבריטי Add. 27,542), שנכתבה במצרים בשלהי תקופת הראשונים על סמך אגרת קדומה יותר. התמונות המצורפות צולמו מכתב־יד השמור באוסף הספריה הלאומית בירושלים (מספר מערכת 40915) ומועתק בכתב־עת 'אריאל' 122-123.
[2] סביל אל־חרם (בטורקית: Sebil). מתקן מים ציבורי לספק מי שתייה בהר־הבית. המים הובאו ממרחק על־ידי אמת מים.
[3] הכוונה ל'סבילים' שקיימים עד היום, אם כי ללא זרם מים, ממערב להר־הבית ליד שער השלשלת ושער הכותנה.