המקובל רבי שמעון לביא_[1], רבה של טריפולי  
חי בסביבות השנים רמ"ו - שמ"ה

סוד הסבת חזקיהו פניו אל הקיר קשור לסוד הכותל המערבי שאליו מכוונות כל התפילות

"רבי יהודה פתח: 'וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר'"_[2] - ... כן צריך כל העומד להתפלל, שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר. והסוד ידוע, כי העטרת נקרא קי"ר לטעמים רבים: אם מפני ששם עמד האור הגנוז... ואם לטעם שהיא סוד הכותל המערבי, שאליו ומגמתו פונים כל התפילות, לפי שהוא עושה מהם עטר"ה לראש המל"ך (ת"ת לראש המלכות). 

ודע כי כל המסיב פניו אל הקי"ר הזה להתפלל, צריך לכוין לבו אל ה' המשפיע בה, ולא ח"ו להפרידה מאלוף – כי זהו הקִצוץ! ועל זה אמר בחזקיהו עליו־השלום: "וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּי"ר - וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'", כי לא התפלל אל הקי"ר לבדה, אבל הסיב פניו אליה ליחדה עִם ה', שזהו סוד היחוד האמתית.

מקור:
'כתם פז' על זוהר בראשית, חלק ד, פרשת ויחי, מהדורת עמותת 'אור שלום' תשע"ו, עמ' מו-מז

[1] רבי שמעון לביא – חכם ומקובל מדור גירוש ספרד, מגדולי רבני מרוקו וממנהיגי יהדות לוב. חיבר פירוש לזוהר "כתם פז" ואת הפיוט המפורסם "בר יוחאי".

[2] זוהר בראשית רכח ע"ב. וכך מובא שם (מתורגם): "רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר: 'וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'' (ישעיה לח, ב), הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל אָדָם אֶלָּא סָמוּךְ לַכּוֹתֶל, וְלֹא יִהְיֶה דָבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַכּוֹתֶל... סוֹד הַדָּבָר הוּא, שֶׁשָּׁנִינוּ: חִזְקִיָּה בְּאוֹתוֹ זְמַן לֹא הָיָה נָשׂוּי, וְלֹא הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה וְלֹא הוֹלִיד בָּנִים וכו' שֶׁשְּׁכִינָה לֹא שׁוֹרָה עָלָיו כְּלָל. אָז כָּתוּב וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר, לָמַדְנוּ שֶׁשָּׂם רַעְיוֹנוֹתָיו וְכִוֵּן אֶת פָּנָיו לָשֵׂאת אִשָּׁה, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה, סוֹד שֶׁל הַקִּיר". ובהמשך: "קִיר - זֶהוּ אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, וְזוֹ הַשְּׁכִינָה וכו' כְּשֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, יד): 'רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ' (ר"ת מערב), וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וְלָכֵן 'וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר'". וראו עוד בדברי האברבנל ובהערה שם.