הקב"ה מבטיח בתורה: אף שיחרב בית־המקדש אין השכינה זזה מתוכו וההיכל עומד בקדושתו, ולעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי
"וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם" (ויקרא כו, לא)[2] - אף בשעה שהם שוממין בקדושתן הם עומדים (ע"פ מגילה כח, א). וכן במדרש תהלים (מזמור יא אות ג): אף שחרב בית־המקדש אין השכינה זזה מתוכו, שנאמר (תהלים יא, ד): "ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ", אף על־פי שכסאו בשמים השכינה בבית המקדש וההיכל בקדושתו עומד, שנאמר (מלכים־א ט, ג): "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים", ואמרו: לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר (שיר השירים ב, ט): "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ".
מקור: 'תולדות יצחק', פירוש על התורה [וארשא תרמ"ז], עמ' 118
[1]רבי יצחק קארו - ראש ישיבה, דרשן, ורופא. היה דודו של מרן בעל ה'שולחן־ערוך' רבי יוסף קארו וגדלו בביתו בצעירותו. לימים הזכירו רבי יוסף קארו בכמה מתשובותיו (למשל - סימן מז בשו"ת 'אבקת רוכל' ותשובה נוספת בסוף הספר הן בשמו של דודו רבי יצחק. תשובה בשמו בסוגיית הנחת תפילין בחול המועד נזכרת ב'בית יוסף' סימן לא). רבי יצחק נולד בטולדו ולמד תורה בבית מדרשו של רבי יצחק קנפנטון. לאחר מכן עבר לליסבון על מנת להקים בה ישיבה. בעת גירוש ספרד גורשה משפחתו מספרד והגיעה לפורטוגל, ומשם נדדה לטורקיה וספגה בדרכה אסונות כבדים. בשנת רע"ז יצא למסע לארץ ישראל, ויש אומרים שהגיע לצפת והתיישב בה בסמיכות לאחיינו הגדול.
[2] יתכן שדבריו כאן מיוסדים על לשון רבנו בחיי בפרושו לתורה, וראה בהערה שם הפניות למחברים נוספים שרַאו את מציאות השכינה בכותל המערבי כחלק מהבטחת התורה (ויקרא כו, לא): "והשִמותי את מקדשכם".
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
רבי יצחק קארו
רי"ח-רצ"ה[1]
הקב"ה מבטיח בתורה: אף שיחרב בית־המקדש אין השכינה זזה מתוכו וההיכל עומד בקדושתו, ולעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי
"וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם" (ויקרא כו, לא)[2] - אף בשעה שהם שוממין בקדושתן הם עומדים (ע"פ מגילה כח, א). וכן במדרש תהלים (מזמור יא אות ג): אף שחרב בית־המקדש אין השכינה זזה מתוכו, שנאמר (תהלים יא, ד): "ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ", אף על־פי שכסאו בשמים השכינה בבית המקדש וההיכל בקדושתו עומד, שנאמר (מלכים־א ט, ג): "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים", ואמרו: לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר (שיר השירים ב, ט): "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ".
מקור:
'תולדות יצחק', פירוש על התורה [וארשא תרמ"ז], עמ' 118
[1] רבי יצחק קארו - ראש ישיבה, דרשן, ורופא. היה דודו של מרן בעל ה'שולחן־ערוך' רבי יוסף קארו וגדלו בביתו בצעירותו. לימים הזכירו רבי יוסף קארו בכמה מתשובותיו (למשל - סימן מז בשו"ת 'אבקת רוכל' ותשובה נוספת בסוף הספר הן בשמו של דודו רבי יצחק. תשובה בשמו בסוגיית הנחת תפילין בחול המועד נזכרת ב'בית יוסף' סימן לא). רבי יצחק נולד בטולדו ולמד תורה בבית מדרשו של רבי יצחק קנפנטון. לאחר מכן עבר לליסבון על מנת להקים בה ישיבה. בעת גירוש ספרד גורשה משפחתו מספרד והגיעה לפורטוגל, ומשם נדדה לטורקיה וספגה בדרכה אסונות כבדים. בשנת רע"ז יצא למסע לארץ ישראל, ויש אומרים שהגיע לצפת והתיישב בה בסמיכות לאחיינו הגדול.
[2] יתכן שדבריו כאן מיוסדים על לשון רבנו בחיי בפרושו לתורה, וראה בהערה שם הפניות למחברים נוספים שרַאו את מציאות השכינה בכותל המערבי כחלק מהבטחת התורה (ויקרא כו, לא): "והשִמותי את מקדשכם".