ה'רפ"ד (1524) - רבי אברהם רפאל ט...רבי אברהם רפאל טרבוט ה'רפ"ד (1524) - רבי אברהם רפאל טרבוט
חזרהעריכה
פרטים (0)
רבי אברהם רפאל בן רבי עזריאל טרבוט[1] נלב"ע ר"צ לערך
הגדה כוזבת נאמרה על אבן אחת מכותל מערבי של בית תפארתנו, שכביכול היתה עשויה בדרך כישוף על ידי ירבעם בן נבט - אך אין להאמין לכך
בא הנה בחור אחד מן 'עשרת השבטים', אביו מבני ראובן ואמו משבט דן, ובישר לנו והשמיע לנו גדולות ונפלאות מן הגאולה וכי מהרה יבואו השבטים... ואמר כי שלחו המלך משבט ראובן [להיות] בירושלים להסיר אבן אחת שהיתה בכותל מערבי בבית תפארתנו, אשר בנה אותו ירבעם בן נבט והיתה עשויה בדרך כישוף, ובכל עת שהיתה בכותל לא היו ישראל יכולין לצאת מן הגלות, והבחור הזה התפאר כי הוציאה בפני גאון עוזנו צניף תפארתנו אדוננו הנגיד הכהן הגדול כמהר"ר יצחק שואלא"ל יצ"ו... והבחור הזה נסע מפה והלך לדמשק.
ואחרי נוסעו כתב אלי מירושלים ראש גלותנו, רוח אפנו אדונינו הנגיד יצ"ו, כי כל מה שאמר בשמו, כמו מהסרת האבן שהיתה בפניו וכיוצא בדברים אלו, הכל היה שקר וכזב וכי הוא מסית ומדיח[2]. ולי בפרט צוה, וגם כן לכל החכמים מפה, שנכתוב ונפרסם אותו באופן שלא יאמינו בו.
מקור: מכתב משנת רפ"ד מרבי אברהם טרבוט מצפת לרבי אברהם מפירושא (איטליה), נדפס ב'קבץ על יד', שנה רביעית - תרמ"ח, עמ' 32-33
[1] רבי אברהם רפאל טרבוט בן הגאון עזריאל טרבוט מפיזרו בא לירושלים בערך בשנת ה'ר"פ, ומכותלי מכתבו ניכר שחכם היה. רבי ישראל מפירושא, בן דורו, כתב באגרת [קבץ על יד שנה ד תרמ"ח, עמ' 29]: "החכם כמה"ר רפאל יצ"ו הוא נשאר בגליל העליון עם אשתו, ושינה שמו ושמה בס"ת בקהל, ושמו אברהם ושם אשתו שרה. וכתב אלי כי רצונו לבוא לכאן (=לירושלים) לפסח", ויתכן ש"החכם" המדובר הוא רבי אברהם רפאל טרבוט (ע"פ הערת אליעזר רבלין ב'תולדות חכמי ירושלים' לגרא"ל פרומקין, חלק א עמ' 85).
[2] יש המזהים את "הבחור הזה" עם דוד הראובני שכנראה חי באותם שנים, ולדעת רבים היה משיח שקר. ראה: רבעון ירושלים, א - תש"ח, עמ' קלט ואילך; תרביץ, לב - תשכ"ג, עמ' 339-358; ציון, לה - תש"ל, עמ' 96-116. על פי מאיר בניהו באגרת משיחית מזויפת מצפת ללוניל בשנת רפ"ה נמצאת גירסה מקבילה לסיפור השקרי על נפילת האבן, בה מסופר על "המלך חננאל" שציווה על איש מסתורי בשם דוד: "לך לירושלים ואמור לאיזה יהודי שיראה לך כותל מערבי, ותזכיר שם סוד שם י"ה ותפול עבודה־זרה מתוך הכותל.. והיא מעכבת הגאולה... והלך דוד השליח לירושלים ולקח עמו יהודי אחד ושמו יהודה קרוביל והראה לו כותל המערבי. ובעמדם לפני הכותל.. הוציא הסוד שציווה לו המלך חננאל מפיו ונפלה האבן עם העבודה־זרה החקוקה בה ונאבדה. כן יאבדו כל אויביך ה'" (ספונות, ספר שישי, עמ' שח).
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
רבי אברהם רפאל בן רבי עזריאל טרבוט[1]
נלב"ע ר"צ לערך
הגדה כוזבת נאמרה על אבן אחת מכותל מערבי של בית תפארתנו, שכביכול היתה עשויה בדרך כישוף על ידי ירבעם בן נבט - אך אין להאמין לכך
בא הנה בחור אחד מן 'עשרת השבטים', אביו מבני ראובן ואמו משבט דן, ובישר לנו והשמיע לנו גדולות ונפלאות מן הגאולה וכי מהרה יבואו השבטים... ואמר כי שלחו המלך משבט ראובן [להיות] בירושלים להסיר אבן אחת שהיתה בכותל מערבי בבית תפארתנו, אשר בנה אותו ירבעם בן נבט והיתה עשויה בדרך כישוף, ובכל עת שהיתה בכותל לא היו ישראל יכולין לצאת מן הגלות, והבחור הזה התפאר כי הוציאה בפני גאון עוזנו צניף תפארתנו אדוננו הנגיד הכהן הגדול כמהר"ר יצחק שואלא"ל יצ"ו... והבחור הזה נסע מפה והלך לדמשק.
ואחרי נוסעו כתב אלי מירושלים ראש גלותנו, רוח אפנו אדונינו הנגיד יצ"ו, כי כל מה שאמר בשמו, כמו מהסרת האבן שהיתה בפניו וכיוצא בדברים אלו, הכל היה שקר וכזב וכי הוא מסית ומדיח[2]. ולי בפרט צוה, וגם כן לכל החכמים מפה, שנכתוב ונפרסם אותו באופן שלא יאמינו בו.
מקור:
מכתב משנת רפ"ד מרבי אברהם טרבוט מצפת לרבי אברהם מפירושא (איטליה),
נדפס ב'קבץ על יד', שנה רביעית - תרמ"ח, עמ' 32-33
[1] רבי אברהם רפאל טרבוט בן הגאון עזריאל טרבוט מפיזרו בא לירושלים בערך בשנת ה'ר"פ, ומכותלי מכתבו ניכר שחכם היה. רבי ישראל מפירושא, בן דורו, כתב באגרת [קבץ על יד שנה ד תרמ"ח, עמ' 29]: "החכם כמה"ר רפאל יצ"ו הוא נשאר בגליל העליון עם אשתו, ושינה שמו ושמה בס"ת בקהל, ושמו אברהם ושם אשתו שרה. וכתב אלי כי רצונו לבוא לכאן (=לירושלים) לפסח", ויתכן ש"החכם" המדובר הוא רבי אברהם רפאל טרבוט (ע"פ הערת אליעזר רבלין ב'תולדות חכמי ירושלים' לגרא"ל פרומקין, חלק א עמ' 85).
[2] יש המזהים את "הבחור הזה" עם דוד הראובני שכנראה חי באותם שנים, ולדעת רבים היה משיח שקר. ראה: רבעון ירושלים, א - תש"ח, עמ' קלט ואילך; תרביץ, לב - תשכ"ג, עמ' 339-358; ציון, לה - תש"ל, עמ' 96-116. על פי מאיר בניהו באגרת משיחית מזויפת מצפת ללוניל בשנת רפ"ה נמצאת גירסה מקבילה לסיפור השקרי על נפילת האבן, בה מסופר על "המלך חננאל" שציווה על איש מסתורי בשם דוד: "לך לירושלים ואמור לאיזה יהודי שיראה לך כותל מערבי, ותזכיר שם סוד שם י"ה ותפול עבודה־זרה מתוך הכותל.. והיא מעכבת הגאולה... והלך דוד השליח לירושלים ולקח עמו יהודי אחד ושמו יהודה קרוביל והראה לו כותל המערבי. ובעמדם לפני הכותל.. הוציא הסוד שציווה לו המלך חננאל מפיו ונפלה האבן עם העבודה־זרה החקוקה בה ונאבדה. כן יאבדו כל אויביך ה'" (ספונות, ספר שישי, עמ' שח).