רבנו יצחק אבוהב (הראשון)   
נלב"ע בערך בשנת ה'ק"ס. ויש מאחרים לה'ר"ס

ירושלים היא המקום המובחר להישמעות תפילתם של ישראל,
ובזמן הגלות כאשר אנו מתפללים עלינו להחזיר פנינו כנגד קודש הקדשים וכותל מערבי שהשכינה שרויה בו

המקום המובחר לשמוע תפילתו של אדם היה בירושלים, כשהיו ישראל שרויים על אדמתם, כמו ששנינו בפרקי רבי אליעזר (פרק לה): "'מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה [אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם]' (בראשית כח, יז) – מכאן אתה למד, שכל המתפלל בירושלים כאילו מתפלל בפני כסא הכבוד, ששער השמים [שם הוא ופתח] פתוח לשמוע תפִלתן של ישראל".

ועכשיו, שבעונותינו אנחנו שרויים בגלות, בכל מקום שיקבעו תפִלתן יחזירו פניהם כנגד בית קדש הקדשים. ובארץ הזאת (-צרפת?), שאנו עומדין במערבה של ירושלים, יש לנו להחזיר פנינו לצד מזרחי כנגד כותל מערבי שבמקדש, שהשכינה שרויה בו (במדבר רבה יא, ב).

מקור: 

מנורת המאור, הנר השלישי כלל ג חלק א, פרק העשירי [ק], הוצ' מוסד הרב קוק, עמ' 225