ה'ס (1300) - רבנו משה מקוצי...רבנו משה מקוציה'ס (1300) - רבנו משה מקוצי
חזרהעריכה
פרטים (0)
רבנו משה ב"ר יעקב מקוצי, מבעלי התוספות - הסמ"ג בערך ד'תתק"פ - ה'ס
מאז ששרתה השכינה בימי שלמה המלך במקדש, התקדשו המקדש וירושלים לעולם ועד, ואפילו בשממונם וחורבנם השכינה שם – בהיכל, במקדש, בהר, בכותל המערבי ובעיר (בחינות הופעה שונות)
קדושה ראשונה, שקדש שלמה המקדש וירושלים, קדשן לשעתן ולעתיד לבא (ע"פ רמב"ם הלכות בית הבחירה ו, יד), ואף על פי שהלכה היא בקדושת שאר ארץ ישראל, לעניין שביעית ומעשרות, קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא... חילוק גדול יש ביניהם - שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה קדשם לעולם ועד. והרי הוא אומר (ויקרא כו, לא): "וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם" ואמרו חכמים במסכת מגילה (כח, א): אף על פי שהם שוממים בקדושתן [הן] עומדין (עיין רמב"ם שם הלכה טז), ואומר (תהלים קלב, יד): "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד"[1], ובתנחומא הוא אומר (כעין זה לפנינו בנוסח בובר, שמות סימן י; וראה במדרש תהלים יא אות ג): בין חרב בין שאינו חרב שכינה שם, שנאמר (מלכים-א ט, ג): "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים", ואומר (תהלים ג, ה): "קוֹלִי אֶל ה' אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה", אמר רבי אחא: לעולם אין שכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר (שיר השירים ב, ט): "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ", ואומר (חבקוק ב, כ): "וה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ".
מקור: ספר מצוות גדול, עשין סימן קסג ד"ה בפרק קדשי קדשים
[1] ראה יבמות פב, ב בתוספות ד"ה ירושה: "קדושת ירושלים והבית קדשה, שקדושת מחיצות קיימא כל שעה מ'אשר לו חומה' (ויקרא כה, ל), דדרשינן במגילה (י, ב): אף על פי שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן. אי נמי, קדושת ירושלים משום דאיקרי 'נחלה' אין לה הפסק. אי נמי, משום דכתיב (תהלים קלב, יד): 'זאת מנוחתי עדי עד'".
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
רבנו משה ב"ר יעקב מקוצי, מבעלי התוספות - הסמ"ג
בערך ד'תתק"פ - ה'ס
מאז ששרתה השכינה בימי שלמה המלך במקדש, התקדשו המקדש וירושלים לעולם ועד, ואפילו בשממונם וחורבנם השכינה שם – בהיכל, במקדש, בהר, בכותל המערבי ובעיר (בחינות הופעה שונות)
קדושה ראשונה, שקדש שלמה המקדש וירושלים, קדשן לשעתן ולעתיד לבא (ע"פ רמב"ם הלכות בית הבחירה ו, יד), ואף על פי שהלכה היא בקדושת שאר ארץ ישראל, לעניין שביעית ומעשרות, קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא... חילוק גדול יש ביניהם - שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה קדשם לעולם ועד.
והרי הוא אומר (ויקרא כו, לא): "וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם" ואמרו חכמים במסכת מגילה (כח, א): אף על פי שהם שוממים בקדושתן [הן] עומדין (עיין רמב"ם שם הלכה טז), ואומר (תהלים קלב, יד): "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד"[1], ובתנחומא הוא אומר (כעין זה לפנינו בנוסח בובר, שמות סימן י; וראה במדרש תהלים יא אות ג): בין חרב בין שאינו חרב שכינה שם, שנאמר (מלכים-א ט, ג): "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים", ואומר (תהלים ג, ה): "קוֹלִי אֶל ה' אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה", אמר רבי אחא: לעולם אין שכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר (שיר השירים ב, ט): "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ", ואומר (חבקוק ב, כ): "וה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ".
מקור: ספר מצוות גדול, עשין סימן קסג ד"ה בפרק קדשי קדשים
[1] ראה יבמות פב, ב בתוספות ד"ה ירושה: "קדושת ירושלים והבית קדשה, שקדושת מחיצות קיימא כל שעה מ'אשר לו חומה' (ויקרא כה, ל), דדרשינן במגילה (י, ב): אף על פי שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן. אי נמי, קדושת ירושלים משום דאיקרי 'נחלה' אין לה הפסק. אי נמי, משום דכתיב (תהלים קלב, יד): 'זאת מנוחתי עדי עד'".