הגויים לא יכלו לשרוף את כותל המערבי של הר הבית ורק החריבוהו, אך את ההיכל שרפו כליל
הגאון החסיד רבי אליהו בן שלמה זלמן מוילנא – הגר"א ט"ו בניסן ת"פ – י"ט בתשרי תקנ"ח
חידושי הגר"א אמרי נעם, ברכות ג, א, ד"ה שבעונותיהם
"אמר רב יצחק בר שמואל משמיה דרב: ג' משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב''ה ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי וכו'" (ברכות ג, א).
לפי שאיתא במדרש [איכה רבה (א, לא), על פסוק (איכה א, ה): "הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ"] שלא יכלו לשרוף כותל מערבי של הר הבית אלא החריבו אותו (=את ההר), אבל ההיכל שרפו את כולו, וזהו שאמר "החרבתי" את ביתי – זה הר הבית, ו"שרפתי" את היכלי – זה ההיכל שנשרף כולו.[1]
[1] הגרמ"מ שולזינגר כתב ב'משמר הלוי' זבחים עמ' רכ, שלפי הגר"א הלשון "ביתי" מתייחסת לכל "הר הבית", והביא לכך כמה ראיות. כמו כן באר שלפי הגר"א הלשון "חרב" מורה על חורבן שאינו בשלמות אלא עם שיור, וכפרש"י בשבת קיט, ב: "מחריבין – איכא שיור". להרחבה ראונספח ג-י.
הגויים לא יכלו לשרוף את כותל המערבי של הר הבית ורק החריבוהו,
אך את ההיכל שרפו כליל
הגאון החסיד רבי אליהו בן שלמה זלמן מוילנא – הגר"א
ט"ו בניסן ת"פ – י"ט בתשרי תקנ"ח
חידושי הגר"א אמרי נעם, ברכות ג, א, ד"ה שבעונותיהם
"אמר רב יצחק בר שמואל משמיה דרב: ג' משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב''ה ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי וכו'" (ברכות ג, א).
לפי שאיתא במדרש [איכה רבה (א, לא), על פסוק (איכה א, ה): "הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ"] שלא יכלו לשרוף כותל מערבי של הר הבית אלא החריבו אותו (=את ההר), אבל ההיכל שרפו את כולו, וזהו שאמר "החרבתי" את ביתי – זה הר הבית, ו"שרפתי" את היכלי – זה ההיכל שנשרף כולו.[1]
[1] הגרמ"מ שולזינגר כתב ב'משמר הלוי' זבחים עמ' רכ, שלפי הגר"א הלשון "ביתי" מתייחסת לכל "הר הבית", והביא לכך כמה ראיות. כמו כן באר שלפי הגר"א הלשון "חרב" מורה על חורבן שאינו בשלמות אלא עם שיור, וכפרש"י בשבת קיט, ב: "מחריבין – איכא שיור". להרחבה ראו נספח ג-י.