ה'רט"ז (1456) - ארבעה רבנים מירו...ארבעה רבנים מירושליםה'רט"ז (1456) - ארבעה רבנים מירושלים
חזרהעריכה
פרטים (0)
רבני ירושלים מעידים שראו שערי רחמים וכותל מערבי ושרידי חומה מבית ראשון שעלו בדרך נס מן האדמה יותר משש אמות
אגרת ליושבי מלטה מחודש מרחשון ה'רט"ז
מאת חכמי ירושלים: רבי יוסף בכ"ר חלפון, רבי שמואל בכ"ר מרדכי, רבי צדקיה בכ"ר עובדיה, רבי אברהם בכ"ר יצחק מבית־אל
מעידים לכם אחינו בני בריתנו בשורות טובות ונחמות ונאמנות מסימני גאולתנו, כי בשנת רי"ד בליל [ר"ח] אב, יהפוך ה' אותו אב לשמחות, שמענו קולות רבות וחזקות על הר הבית, וגם הישמעאלים שמעו הקולות הגדולות והחזקות וחרדו חרדה גדולה עד מאוד, כי מעולם לא נשמעו קולות כאלה. והרבה יהודים הבינו הדבור של הקולות, וכן היו אומרים עורי עורי... [כי בא אורך וכבוד ה' עליך] זרח, ובבוקר ראינו נס גדול מזה, וזה הוא - כי שער[י] רחמים[1] אשר הם טבועות בארץ עם כותל מערבי, עם חומה רב[ה] אשר נשאר[ה] מבניין בית המקדש הראשון, עלו למעלה יותר משש אמות, ואז חרדו ותמהו הישמעאלים חרדה גדולה...
תתחזקו ותהיו לאנשים... מה שתתנדבו בכל לבכם ובכל נפשכם לחזק בבית עיר הקודש, יהיה לכם זכות ושכר טוב לפני אבינו שבשמים, במעט ממון שתתנו לחזק בית נחלתנו, ואז יהיה נחשב לכם כאלו הבאתם עולות וזבחים ותרומות ומעשרות, ובכל שבת ושבת יברך ויזכיר החבר שם עם כל אחד ואחד המתנדב מכם, או בבית הכנסת ירושלים, או בבית הכנסת מחברון, או בבית הכנסת משמואל הרמתי ע"ה, או כנגד שערי הרחמים, או בבית זכריה הנביא או בבית חולדה נביאה, או בבית שמעון הצדיק, או בבית חגי הנביא, או בבית רחל אמנו, או בבית אסתר המלכה... או בבית כמה תנאים אשר הם קבורים בארץ ישראל אלפים ורבבות, ובשכר זה תזכו לחיי העולם הבא ולחזות בנועם ה' ולבקר בהכלו ולראות ביופיו ולהסתופף בצילו.
ה' למען רחמיו יקבץ אתכם עם נדחי עמו ישראל, ויבנה ביתו בעגלא ובזמן קריב, כדכתיב (תהלים קמז, ב): "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס", ובזכות הצדקה יבנה ציון, שנאמר (ישעיה א, כז): "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".
מקור: קבץ על יד, שנה ד תרמ"ח (מתוך כת"י פארמא 402), עמ' 47-50
[1] רבי בנימין מטודלה שקדם בכשלוש מאות שנה כתב: "ולפני אותו מקום כותל מערבי וכו' וקוראים אותו שער הרחמים", ולשון ר' יצחק חילו בשנת ה'צ"ג: "הכותל המערבי... הנקרא: 'שער הרחמים', היהודים באים לשם להתפלל, כמו שהעיד כבר הנוסע". והעיר הגרימ"ט ב'עיר הקדש והמקדש' (חלק ג פרק טז סעיף ג): "כנראה קראו אז גם את הכותל המערבי בשם 'שערי רחמים', מפני ששם מקום התפילה". מאידך, עשרות שנים לאחר כתיבת אגרת זו כתב רבנו עובדיה מברטנורא: "שערי רחמים הם שני שערי ברזל סגורים למזרחו של בית", וכן רבי ישראל מפירושא שנהג להתפלל מול ה'כותל המערבי' מזכיר שער סגור במזרח הר־הבית בשם 'שער רחמים', ובשמו זה מוכר עד היום. ואולי יש להבין כוונת כותבי האגרת כך - שרידים עתיקים שנשארו בחומת הר הבית מימי המקדש עלו ו' אמות, והם: שערי רחמים במזרח, הכותל המערבי, וחלקי חומה נוספים. ולפי זה מה שכתבו להלן על הזכרת שמות "כנגד שערי הרחמים" הכוונה לשערי הרחמים שבמזרח, שהיו נגישים יותר לתפילה בזמנם, וכפי שעולה מהמשך האגרת שיהודים גורשו מסביבות הר הבית והוצרכו לשלם שוחד רב לשרי העיר כדי להנצל מרדיפתם.
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
רבני ירושלים מעידים שראו שערי רחמים וכותל מערבי ושרידי חומה מבית ראשון שעלו בדרך נס מן האדמה יותר משש אמות
אגרת ליושבי מלטה מחודש מרחשון ה'רט"ז
מאת חכמי ירושלים:
רבי יוסף בכ"ר חלפון, רבי שמואל בכ"ר מרדכי,
רבי צדקיה בכ"ר עובדיה, רבי אברהם בכ"ר יצחק מבית־אל
מעידים לכם אחינו בני בריתנו בשורות טובות ונחמות ונאמנות מסימני גאולתנו, כי בשנת רי"ד בליל [ר"ח] אב, יהפוך ה' אותו אב לשמחות, שמענו קולות רבות וחזקות על הר הבית, וגם הישמעאלים שמעו הקולות הגדולות והחזקות וחרדו חרדה גדולה עד מאוד, כי מעולם לא נשמעו קולות כאלה. והרבה יהודים הבינו הדבור של הקולות, וכן היו אומרים עורי עורי... [כי בא אורך וכבוד ה' עליך] זרח, ובבוקר ראינו נס גדול מזה, וזה הוא - כי שער[י] רחמים[1] אשר הם טבועות בארץ עם כותל מערבי, עם חומה רב[ה] אשר נשאר[ה] מבניין בית המקדש הראשון, עלו למעלה יותר משש אמות, ואז חרדו ותמהו הישמעאלים חרדה גדולה...
תתחזקו ותהיו לאנשים... מה שתתנדבו בכל לבכם ובכל נפשכם לחזק בבית עיר הקודש, יהיה לכם זכות ושכר טוב לפני אבינו שבשמים, במעט ממון שתתנו לחזק בית נחלתנו, ואז יהיה נחשב לכם כאלו הבאתם עולות וזבחים ותרומות ומעשרות, ובכל שבת ושבת יברך ויזכיר החבר שם עם כל אחד ואחד המתנדב מכם, או בבית הכנסת ירושלים, או בבית הכנסת מחברון, או בבית הכנסת משמואל הרמתי ע"ה, או כנגד שערי הרחמים, או בבית זכריה הנביא או בבית חולדה נביאה, או בבית שמעון הצדיק, או בבית חגי הנביא, או בבית רחל אמנו, או בבית אסתר המלכה... או בבית כמה תנאים אשר הם קבורים בארץ ישראל אלפים ורבבות, ובשכר זה תזכו לחיי העולם הבא ולחזות בנועם ה' ולבקר בהכלו ולראות ביופיו ולהסתופף בצילו.
ה' למען רחמיו יקבץ אתכם עם נדחי עמו ישראל, ויבנה ביתו בעגלא ובזמן קריב, כדכתיב (תהלים קמז, ב): "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס", ובזכות הצדקה יבנה ציון, שנאמר (ישעיה א, כז): "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".
מקור: קבץ על יד, שנה ד תרמ"ח (מתוך כת"י פארמא 402), עמ' 47-50
[1] רבי בנימין מטודלה שקדם בכשלוש מאות שנה כתב: "ולפני אותו מקום כותל מערבי וכו' וקוראים אותו שער הרחמים", ולשון ר' יצחק חילו בשנת ה'צ"ג: "הכותל המערבי... הנקרא: 'שער הרחמים', היהודים באים לשם להתפלל, כמו שהעיד כבר הנוסע". והעיר הגרימ"ט ב'עיר הקדש והמקדש' (חלק ג פרק טז סעיף ג): "כנראה קראו אז גם את הכותל המערבי בשם 'שערי רחמים', מפני ששם מקום התפילה". מאידך, עשרות שנים לאחר כתיבת אגרת זו כתב רבנו עובדיה מברטנורא: "שערי רחמים הם שני שערי ברזל סגורים למזרחו של בית", וכן רבי ישראל מפירושא שנהג להתפלל מול ה'כותל המערבי' מזכיר שער סגור במזרח הר־הבית בשם 'שער רחמים', ובשמו זה מוכר עד היום. ואולי יש להבין כוונת כותבי האגרת כך - שרידים עתיקים שנשארו בחומת הר הבית מימי המקדש עלו ו' אמות, והם: שערי רחמים במזרח, הכותל המערבי, וחלקי חומה נוספים. ולפי זה מה שכתבו להלן על הזכרת שמות "כנגד שערי הרחמים" הכוונה לשערי הרחמים שבמזרח, שהיו נגישים יותר לתפילה בזמנם, וכפי שעולה מהמשך האגרת שיהודים גורשו מסביבות הר הבית והוצרכו לשלם שוחד רב לשרי העיר כדי להנצל מרדיפתם.