רבנים מ'בעלי התוספות' זכו להגיע ולהשתטח לפני שער הר הבית כנגד כותל המערבי

רבנו שמואל ב"ר שמשון ורבנו יהונתן הכהן מלוניל
(ביקרו ליד הכותל בסביבות שנת ד'תתקע"א)

רבנו שמואל ורבנו יהונתן הכהן, מרבותינו בעלי התוספות, באו לירושלים במסגרת "עליית 300 הרבנים" שהגיעו מצרפת ואנגליה והחלו בשיקום הקהילה היהודית אחרי מאות שנים בהם נדחקה רגל יהודית מן העיר. מאותה שנה ואילך אנו מוצאים בכתבי רבותינו הראשונים ריבוי יחסי של איזכור הכותל המערבי ומקום המקדש. להרחבה ראו ברקע ההסטורי בדף המצורף (מובא על ציר הזמן בשנת ד'תתק"ע).

רבנו שמואל ב"ר שמשון תאר ב'אגרת מסע' שכתב:

באנו אל ירושלים ממערבה של עיר, וראינוה וקרענו בגדינו כראוי לנו. ונתגוללו רחמינו עלינו ובכינו בכייה גדולה, אני והכהן הגדול מלוניש (=רבנו יהונתן הכהן מלוניל)... ונבוא להשתטח עד לפני העזרה (=עד חומת הר־הבית המערבית)^[1], וניפול על פנינו לפני שער שכנגדו מבחוץ^[2] מרוּח (=מכיוון) ל'עין עיטם'^[3] הוא בית הטבילה לכהנים.

ושמה שער, שכנגדו בכותל מערבי, ומיסוד הכותל, כעין אולם גדול אחד אשר ביסוד ההיכל, ושם באים הכהנים במחילה לעין עיטם, והמקום ההוא היה בית הטבילה. והלכנו משם להר הזיתים...^[4]

מקור: אגרות ארץ ישראל, א. יערי, ת"א תש"ג, עמ' 78

[1] הכינוי 'עזרה' היה מקביל בזמנם ל'מתחם הר־הבית', כלשון רבי יעקב הכהן (ד'תתקמ"ז), וכן עולה מדברי 'בעלי התוספות' ביצה כ, ב ד"ה 'והביא כל צאן קדר בעזרה', ועוד. ובאמת כבר במשנה נזכרת "עזרה" כשהכוונה להר־הבית (שבת פרק ו משנה ח; בכורים פרק א משנה ח; ועוד), וכן כתב בתוס' יו"ט בפירוש למשנה סוטה פרק ג משנה ד. וכן נמצא הרבה בלשון הראשונים והקדמונים, כגון בפירוש הרמב"ם למנחות פרק יא משנה ב; רש"י ליחזקאל מו, ט; דרך הקודש לגר"ח אלפנדרי ח, ב; רע"ב לכלים פרק יז משנה ט. וכן כתב הגרימ"ט בעיר הקודש והמקדש חלק ג עמ' רט: "את כל הר־הבית קראו בשם 'עזרה', כדמצינו בפי סופרים, תיירים ועוד".

[2] כתב הגר"ז קורן בספרו 'חצרות בית ה'' פרק א (עמ' 32-35 במהדורת תשל"ז): "מן הדברים ברור כי ר' שמואל ברבי שמעון ירד מכיוון שער יפו לכיוון שער השלשלת, ובאיזור ההוא של הכותל המערבי השתחווה... נראה כי ר' שמואל קרא 'עין עיטם' למעיין הנמצא ב'חמאם א־שפע', סמוך לשער השלשלת... ר' שמואל קורא לשטח שמעבר לכותל המערבי - כלומר לשטח הר הבית - בשם 'עזרה' ולא נכנס לשם, רק השתחווה כנגד". כיוצ"ב כתב פרופ' בן־ציון דינבורג (מאסף ציון ג' תרפ"ט, עמ' 70 הערה 90). וראה עוד ב'תולדות היהודים בממלכת הצלבנים', י. פראוור, ירושלים תשס"א, עמ' 214-215. וראה דברי הרב קורן בהרחבה מתוך היכרות עם השטח ב'מעלין בקודש' גליון ל, אלול תשע"ה, עמ' 105, שם הסיק שמדובר בחלל המכונה כיום 'שער וורן', ועוד בגליון לא, אדר ב' תשע"ו, עמ' 79 הערה 9 ועמ' 97 הערה 11.

[3] בספר 'תבואות הארץ' פרק ז 'עין עיטם מי נפתוח' כתב: "ובשנה זאת פינו הישמעאלים מקום אחד אצל 'כותל המערבי', סמוך ל'מחכמה' הנזכר, ונמצא למטה בתוך הארץ כמו מערה גדולה ובנין גדול ובתוכו בריכה גדולה של 'עין עיטם' הנזכר, ומשם עולה המים ל'מחכמה'... והמלך סולטן שׂוּלימאן המשיך מצינורות אלה במערב בניני הר הבית (ועד היום נמצאים שם בניני בורות... ובנין אחד כמעט בחצר אשר אני יושב בו)". ב'מעלין בקודש' גליון ל, במאמר הנ"ל, דן הרב קורן באריכות בשאלת זיהוי המקום.

[4] במכתב ר' מנחם ב"ר פרץ החברוני המיוחס לשנת ד'תתקע"ה כתוב: "והלכתי משם לירושלים עיר הקודש ושם ישבתי והתפללתי בתוך קהל גדול וקדוש... והייתי על הר ציון וראיתי מקום בית המקדש והר הבית, וכותל מערבי עדיין קיים..." (מקורו בעקד הספרים באוקספורד. פורסם ע"י א. נויבאואר ב'הלבנון' שנה ה [תרכ"ח] גליון 40, עמ' 626-629, ולאחריו בשנת תר"פ ע"י רא"מ לונץ ב"המעמר" כרך ג, עמ' 36-46). החוקרים התלבטו אם מדובר במסמך אמין או מזויף, ולכן נמנענו מלהביאו למעלה.