תקופת חז"ל | - מדרש תהלים...מדרש תהליםתקופת חז"ל | - מדרש תהלים
חזרהעריכה
פרטים (0)
לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי
מדרש תהלים 'שוחר טוב' (בובר) מזמור יא, אות ג
"ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ" (תהלים יא, ד) - כל זמן שבית המקדש קיים היתה שכינה שרויה בתוכה, וכיון שגרמו העונות, ונחרב בית המקדש, סילק שכינתו בשמים, שנאמר: "ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ".
אמר רבי אלעזר בן פדת: בין חרב ובין שאינו חרב, השכינה לא זזה ממקומה, שנאמר: "ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ", אף על פי שכסאו בשמים שכינתו בבית המקדש, שנאמר (מלכים־א ט, ג): "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים", וכן הוא אומר (תהלים ג, ה): "וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה", אף על פי שהוא הר בקדושתו הוא עומד. אמר ר' אלעזר [בן פדת] ראה היאך כורש אומר (עזרא א, ג): "וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם", אף על פי שהוא חרב עכשיו, הוא האלהים לא זז משם.
אמר רבי סימון: ראה מה כתיב (מיכה ד, י): "כִּי עַתָּה תֵצְאִי מִקִּרְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה" [כתיב: ושכינתי, וקרי: ושכנת], אף על פי שחרב ונעשה שדה שכינתי בשדה, ואין "שדה" אלא בית המקדש, שנאמר (בראשית כז, כז): "רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה".
אמר רבי אחא: לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר (שיר־השירים ב, ט): "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ". אמר ר' ינאי מלך בשר ודם כשהן נכנסין לטרקלין, אינו רואה מה בקיטון, אבל הקב"ה אינו כן, אלא "ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ" (תהלים יא, ד), "הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" (תהלים קמח, יג) - צופה ומביט בכל באי העולם, ואין העין שולטת בו.
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי
מדרש תהלים 'שוחר טוב' (בובר) מזמור יא, אות ג
"ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ" (תהלים יא, ד) - כל זמן שבית המקדש קיים היתה שכינה שרויה בתוכה, וכיון שגרמו העונות, ונחרב בית המקדש, סילק שכינתו בשמים, שנאמר: "ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ".
אמר רבי אלעזר בן פדת: בין חרב ובין שאינו חרב, השכינה לא זזה ממקומה, שנאמר: "ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ", אף על פי שכסאו בשמים שכינתו בבית המקדש, שנאמר (מלכים־א ט, ג): "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים", וכן הוא אומר (תהלים ג, ה): "וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה", אף על פי שהוא הר בקדושתו הוא עומד. אמר ר' אלעזר [בן פדת] ראה היאך כורש אומר (עזרא א, ג): "וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם", אף על פי שהוא חרב עכשיו, הוא האלהים לא זז משם.
אמר רבי סימון: ראה מה כתיב (מיכה ד, י): "כִּי עַתָּה תֵצְאִי מִקִּרְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה" [כתיב: ושכינתי, וקרי: ושכנת], אף על פי שחרב ונעשה שדה שכינתי בשדה, ואין "שדה" אלא בית המקדש, שנאמר (בראשית כז, כז): "רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה".
אמר רבי אחא: לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר (שיר־השירים ב, ט): "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ". אמר ר' ינאי מלך בשר ודם כשהן נכנסין לטרקלין, אינו רואה מה בקיטון, אבל הקב"ה אינו כן, אלא "ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ" (תהלים יא, ד), "הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" (תהלים קמח, יג) - צופה ומביט בכל באי העולם, ואין העין שולטת בו.