[1] בפירוש האר"י ז"ל לשיר השירים שם: "השכינה נקראת 'כלה' בזמן הגלות, כי זווּגה לפרקים", ומציין שם לדברי הזוהר בענין הכותל המערבי מקום השכינה וראש אמנה בזמן הגלות. והרמ"ק הסביר ('אור החמה' פרעמישלא תרנ"ו, חלק ב דף ז ע"א) שישראל קוראים את השכינה בשם כלה ו"לא שגלתה ממקומה וזזה משם, אלא 'אתי מלבנון', את עומדת שם במקדש עליון ובמקדש תחתון תבואי עמנו בגלות, והיינו כדמסיק 'תשורי מראש אמנה' את משגחת בנו משם, והוא ראש אמנה, שעיקר האמונה לדעת הכל שם אפילו בחורבנו, מפני ששם קדושתה, ורואים יודעים מה רואים".
[2] "נראה לדקדק לשונו דלא קאמר 'ממקדשא' אלא 'מאתר מקדשא', דהיינו קרובה לאותה בחינה שהיתה שכינה יושבת בהר הבית כנגד הר הבית הזה התחתון, דהיינו 'אתר בי מקדשא'" (רמ"ק, שם דף ו ע"ב). מדברי תלמיד הרמ"ק רבי אברהם גלאנטי (שם דף ז סוע"א) משמע ש'מקדש של מעלה' ניכר דוקא בהיות הבית בנוי, ו'מקדש של מטה' מתייחס לשריד המקדש הכותל המערבי, ונמצאת כוונת רבי יצחק לומר שהשראת השכינה שהיתה בקדש־הקדשים בבניינו גלתה עד למדרגה התחתונה של כותל המערבי, ומשם נמשכת ההשגחה על ישראל בגלות והצלתם מאומות העולם.
[3]באופן פשוט הכוונה לכתלים המערביים של מקדש שלמעלה ושלמטה המכוונים זה כנגד זה, ולכן נאמר "כותלי" בלשון רבים. בשו"ת 'משנה הלכות' (חלק יד סימן רפא) הציע דרך מחודשת לבאור הנוסח שלפנינו, שאולי ב' כתלים נותרו במערב - כותל הר הבית הגלוי לנו, ולפנים ממנו כותל מערבי של העזרה ש"עדיין מכוסה מאתנו ונעלם מעין כל חי, עדי יבא ינון ויתגלה לנו במהרה ויגלה לנו גם הכותל הזה". אכן בנוסח כתב־יד תימני מופיע: "מִכּוֹתְלא דְּמָעַרְבָא" (הספרייה הלאומית בירושלים, Ms. Heb. 4°1337 ), וכן הנוסח בספר 'צח ואדום' קושטא ת"ק, דף כו, ב.
[4]נוסח מבואר מהרדב"ז בפירושו לשיר השירים 'מגדל דוד' פרק ד: "ר' יִצְחָק אָמַר: 'אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה' – זו היא השכינה. 'אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבֹאִי' – ממקום הקודש שלמעלה. 'תָּשוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה' – ממקום קדוש שלמטה, דְּאָמַר ר' חייא: מֵעוֹלָם לא זָזָה שְׁכִינה מבית קודש הקדשים מכותל מערבי של בית המקדש, שנאמר (שיר־השירים ב, ט): 'הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ', וְהוּא רֹאשׁ אֲמָנָה ואמונה לעולם".
"אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִיתָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" (שיר־השירים ד, ח)... רבי יצחק אמר: "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה" – זו היא השכינה. "אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי" – ממקום בית המקדש של מעלה. "תָּשוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" – [תביטי ותשגיחי על ישראל] ממקום בית המקדש שלמעלה, וממקום בית המקדש שלמטה, שאמר רבי יהודה: מעולם לא זזה השכינה מכותלי המערב* של בית המקדש, כמו שכתוב (שיר־השירים ב, ט): "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ", והוא רֹאשׁ אֲמָנָה לכל העולם.
* "מכותלי המערב" - הכוונה לכתלים המערביים של מקום המקדש שלמעלה ומקום המקדש של מטה המכוונים זה כנגד זה, ולכן נאמר "כותלי" בלשון רבים. ואמנם בנוסחים אחרים מופיע: "מִכּוֹתְלא דְּמָעַרְבָא", והכוונה לכותל המערבי הידוע לכל העולם. בשו"ת 'משנה הלכות' (חלק יד סימן רפא) הציע דרך מחודשת ליישוב הנוסח שלפנינו, שאולי יש ב' כתלים שנותרו במערב, כותל הר הבית הגלוי לנו, ולפנים ממנו כותל מערבי של העזרה ש"עדיין מכוסה מאתנו ונעלם מעין כל חי, עדי יבא ינון ויתגלה לנו במהרה ויגלה לנו גם הכותל הזה".
מציג פריט: - מתוך 2
תרגום דברי הזוהר על הכותל
קרא עוד
קרדיטים: קרן למורשת הכותל המערבי
קטע הזוהר בפרשת שמות על הכותל המערבי, מתוך כתב-יד תימני
קרא עוד
מעולם לא זזה שכינה מכותלי צד מערב של בית המקדש של מעלה ושל מטה,
וכותלנו הוא ראש אֲמָנָה לכל העולם
זוהר הקדוש, שמות דף ה ע"ב
"אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" (שיר־השירים ד, ח)
ר' יִצְחָק אָמַר: "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה" - דָּא אִיהִי שְׁכִינְתָּא[1]. "אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי" - מֵאֲתָר בֵּי מַקְדְּשָׁא דִּלְעֵילָּא. "תָּשוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" - מֵאֲתָר בֵּי מַקְדְּשָׁא דִּלְעֵילָּא, וּמֵאֲתָר בֵּי מַקְדְּשָׁא דִּלְתַתָּא[2], דְּאָמַר ר' יְהוּדָה: מֵעוֹלָם לא זָזָה שְׁכִינְתָּא מִכּוֹתְלֵי דְּמָעַרְבָא[3] דְּבֵי מַקְדְּשָׁא, דִּכְתִּיב (שיר־השירים ב, ט): "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ", וְהוּא רֹאשׁ אֲמָנָה לְכָל עָלְמָא.[4]
____________________________________________________________________
[1] בפירוש האר"י ז"ל לשיר השירים שם: "השכינה נקראת 'כלה' בזמן הגלות, כי זווּגה לפרקים", ומציין שם לדברי הזוהר בענין הכותל המערבי מקום השכינה וראש אמנה בזמן הגלות. והרמ"ק הסביר ('אור החמה' פרעמישלא תרנ"ו, חלק ב דף ז ע"א) שישראל קוראים את השכינה בשם כלה ו"לא שגלתה ממקומה וזזה משם, אלא 'אתי מלבנון', את עומדת שם במקדש עליון ובמקדש תחתון תבואי עמנו בגלות, והיינו כדמסיק 'תשורי מראש אמנה' את משגחת בנו משם, והוא ראש אמנה, שעיקר האמונה לדעת הכל שם אפילו בחורבנו, מפני ששם קדושתה, ורואים יודעים מה רואים".
[2] "נראה לדקדק לשונו דלא קאמר 'ממקדשא' אלא 'מאתר מקדשא', דהיינו קרובה לאותה בחינה שהיתה שכינה יושבת בהר הבית כנגד הר הבית הזה התחתון, דהיינו 'אתר בי מקדשא'" (רמ"ק, שם דף ו ע"ב). מדברי תלמיד הרמ"ק רבי אברהם גלאנטי (שם דף ז סוע"א) משמע ש'מקדש של מעלה' ניכר דוקא בהיות הבית בנוי, ו'מקדש של מטה' מתייחס לשריד המקדש הכותל המערבי, ונמצאת כוונת רבי יצחק לומר שהשראת השכינה שהיתה בקדש־הקדשים בבניינו גלתה עד למדרגה התחתונה של כותל המערבי, ומשם נמשכת ההשגחה על ישראל בגלות והצלתם מאומות העולם.
[3]באופן פשוט הכוונה לכתלים המערביים של מקדש שלמעלה ושלמטה המכוונים זה כנגד זה, ולכן נאמר "כותלי" בלשון רבים.
בשו"ת 'משנה הלכות' (חלק יד סימן רפא) הציע דרך מחודשת לבאור הנוסח שלפנינו, שאולי ב' כתלים נותרו במערב - כותל הר הבית הגלוי לנו, ולפנים ממנו כותל מערבי של העזרה ש"עדיין מכוסה מאתנו ונעלם מעין כל חי, עדי יבא ינון ויתגלה לנו במהרה ויגלה לנו גם הכותל הזה".
אכן בנוסח כתב־יד תימני מופיע: "מִכּוֹתְלא דְּמָעַרְבָא" (הספרייה הלאומית בירושלים, Ms. Heb. 4°1337 ), וכן הנוסח בספר 'צח ואדום' קושטא ת"ק, דף כו, ב.
[4] נוסח מבואר מהרדב"ז בפירושו לשיר השירים 'מגדל דוד' פרק ד: "ר' יִצְחָק אָמַר: 'אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה' – זו היא השכינה. 'אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבֹאִי' – ממקום הקודש שלמעלה. 'תָּשוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה' – ממקום קדוש שלמטה, דְּאָמַר ר' חייא: מֵעוֹלָם לא זָזָה שְׁכִינה מבית קודש הקדשים מכותל מערבי של בית המקדש, שנאמר (שיר־השירים ב, ט): 'הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ', וְהוּא רֹאשׁ אֲמָנָה ואמונה לעולם".
======================================================================
תרגום:
"אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" (שיר־השירים ד, ח)... רבי יצחק אמר: "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה" – זו היא השכינה. "אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי" – ממקום בית המקדש של מעלה. "תָּשוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" – [תביטי ותשגיחי על ישראל] ממקום בית המקדש שלמעלה, וממקום בית המקדש שלמטה, שאמר רבי יהודה: מעולם לא זזה השכינה מכותלי המערב* של בית המקדש, כמו שכתוב (שיר־השירים ב, ט): "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ", והוא רֹאשׁ אֲמָנָה לכל העולם.
* "מכותלי המערב" - הכוונה לכתלים המערביים של מקום המקדש שלמעלה ומקום המקדש של מטה המכוונים זה כנגד זה, ולכן נאמר "כותלי" בלשון רבים. ואמנם בנוסחים אחרים מופיע: "מִכּוֹתְלא דְּמָעַרְבָא", והכוונה לכותל המערבי הידוע לכל העולם.
בשו"ת 'משנה הלכות' (חלק יד סימן רפא) הציע דרך מחודשת ליישוב הנוסח שלפנינו, שאולי יש ב' כתלים שנותרו במערב, כותל הר הבית הגלוי לנו, ולפנים ממנו כותל מערבי של העזרה ש"עדיין מכוסה מאתנו ונעלם מעין כל חי, עדי יבא ינון ויתגלה לנו במהרה ויגלה לנו גם הכותל הזה".