תרצ"ה (1935) - רבי שמעון שלום ק...רבי שמעון שלום קאלישתרצ"ה (1935) - רבי שמעון שלום קאליש
חזרהעריכה
פרטים (0)
רבי שמעון שלום קאליש אדמו"ר מאמשינוב באוטבוצק וארה"ב
תרמ"ג - י"ט באב תשי"ד
תצלום מכתי"ק משנת תרצ"ה אל המקובל רבי יוסף הופמן מירושלים[1] , מובא ב'אהל יוסף בית אמשינוב', מהדורה חדשה עמ' רנב
דרכו ללכת אל הקודש להכותל מערבי מדי יום ביום
אבקשהו בזה, ביודעי דרכו ללכת אל הקודש להכותל מערבי מדי יום ביום, כי יזכיר בכל עת לטובה את כ"ק אחי הרה"ק שליט"א מאמשינאוו בשמו "יוסף בן אסתר גאלדא"[2], הנצרך לרפואה ולרחמים, השי"ת יחננו שנזכה... במהרה.
__________________________________
[1]הצדיק רבי יוסף הופמן, היה מפורסם בירושלים כמקובל ופועל ישועות ונודע בכינוי "בעל המאור". במכתביו נהג לחתום "איש ירושלים". לא החסיר במשך שנים אפילו יום אחד מלבקר ליד הכותל המערבי. הוא התמיד בכך גם בימי סכנת פרעות הערבים, אף כאשר עבר לדור בעיר החדשה, ולא פעם ניצל בנס בעת לכתו יחידי לכותל המערבי. אודותיו נכתב בהרחבה ב"ספר מירון" מאת ר' יוסף הגלילי, עמ' 296-297.
[2] הוא רבי יוסף קאליש, האדמו"ר השלישי מאמשינוב (נלב"ע ג' בשבט תרצ"ו). במכתב נוסף המופיע שם, מי"ג בטבת תרצ"ה, בקש שוב מרבי יוסף הופמן שיתפלל מדי פעם בפעם על כ"ק האדמו"ר רבי יוסף מאמשינוב אצל הכותל המערבי, והודיע לו על הוספת השמות "ירחמיאל אהרן" לשמו של האדמו"ר.
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
רבי שמעון שלום קאליש
אדמו"ר מאמשינוב באוטבוצק וארה"ב
תרמ"ג - י"ט באב תשי"ד
תצלום מכתי"ק משנת תרצ"ה אל המקובל רבי יוסף הופמן מירושלים[1] , מובא ב'אהל יוסף בית אמשינוב', מהדורה חדשה עמ' רנב
דרכו ללכת אל הקודש להכותל מערבי מדי יום ביום
אבקשהו בזה, ביודעי דרכו ללכת אל הקודש להכותל מערבי מדי יום ביום, כי יזכיר בכל עת לטובה את כ"ק אחי הרה"ק שליט"א מאמשינאוו בשמו "יוסף בן אסתר גאלדא"[2], הנצרך לרפואה ולרחמים, השי"ת יחננו שנזכה... במהרה.
__________________________________
[1] הצדיק רבי יוסף הופמן, היה מפורסם בירושלים כמקובל ופועל ישועות ונודע בכינוי "בעל המאור". במכתביו נהג לחתום "איש ירושלים". לא החסיר במשך שנים אפילו יום אחד מלבקר ליד הכותל המערבי. הוא התמיד בכך גם בימי סכנת פרעות הערבים, אף כאשר עבר לדור בעיר החדשה, ולא פעם ניצל בנס בעת לכתו יחידי לכותל המערבי. אודותיו נכתב בהרחבה ב"ספר מירון" מאת ר' יוסף הגלילי, עמ' 296-297.
[2] הוא רבי יוסף קאליש, האדמו"ר השלישי מאמשינוב (נלב"ע ג' בשבט תרצ"ו). במכתב נוסף המופיע שם, מי"ג בטבת תרצ"ה, בקש שוב מרבי יוסף הופמן שיתפלל מדי פעם בפעם על כ"ק האדמו"ר רבי יוסף מאמשינוב אצל הכותל המערבי, והודיע לו על הוספת השמות "ירחמיאל אהרן" לשמו של האדמו"ר.