מקום קביעות השכינה בבית המקדש בכותל מערבי ומשם משגיח ומשקיף על בני אדם, ואף אם נעתקה ללכת לפני מחנה ישראל ביציאתם לגלות, היא חוזרת עמהם
רבנו עזרא בן שלמה מגרונה – רבו של הרמב"ן בקבלה נפטר בערך בשנת ד'תתקנ"ח
"קוֹל דּוֹדִי" – דברי השכינה, וזה היה בעשרים באייר כשנעלה הענן מעל משכן העדות. "מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים" – רצונו לומר, שהיה הכבוד מדלג והולך מהר אל גבעה, וארון אלהים בתוך היריעה, וזהו שאמר: "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים", אין דעתי נוחה בכל המקומות אשר מתהלך שם, בסנה, בסיני, באוהל מועד, עד שיהיה שוכן בבית המקדש בכותל מערבי, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה ב, ב): לא זזה השכינה מכותל מערבי, שנאמר: "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ", "מַשְׁגִּיחַ" משם ומשקיף על בני אדם. "קוּמִי לָךְ" – להעתיק במקדש וללכת לפני מחנה ישראל.[1]
וכן "הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ" [וכו'] הכל משל על זה, כמו שאמרו ז"ל (מגילה כט, א): "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ" (דברים ל, ג), "והשיב" לא נאמר אלא "ושב", מלמד שהשכינה שבה עמהם מן הגלות, וזהו: "שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ" (ירמיה לא, כ), הלכתִי כתיב (כעין־זה באיכה רבה א, נד). "וְשָׁכַנְת בַּשָּׂדֶה" (מיכה ד, י), שכנתִי כתיב.
מקור:
פירוש על שיר השירים (המיוחס) לרמב"ן, פרק ב פסוקים ח-יד.
גירסה אחרת מהרדב"ז בהערה למטה.
[1] הרדב"ז העתיק את דברי רבנו עזרא במעט שינוי ('מגדל דוד', כולל הרדב"ז בני־ברק תשס"ז, עמ' צא): "אין דעתו נוחה בכל המקומות אשר התהלך שם, בסנה, בסיני, באוהל מועד, עד שיהיה ספון בארז, ויהיה שורה בבית המקדש בכותל מערבי, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה ב, ב): לא זזה שכינה מכותל מערבי, שנאמר: 'הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ' ומשקיף על בני אדם. המשל העתק ממקומה וללכת אחר מחנה ישראל. וכן 'הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ', הכל משל על זה וכו'".
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
מקום קביעות השכינה בבית המקדש בכותל מערבי ומשם משגיח ומשקיף על בני אדם,
ואף אם נעתקה ללכת לפני מחנה ישראל ביציאתם לגלות, היא חוזרת עמהם
רבנו עזרא בן שלמה מגרונה – רבו של הרמב"ן בקבלה
נפטר בערך בשנת ד'תתקנ"ח
"קוֹל דּוֹדִי" – דברי השכינה, וזה היה בעשרים באייר כשנעלה הענן מעל משכן העדות.
"מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים" – רצונו לומר, שהיה הכבוד מדלג והולך מהר אל גבעה, וארון אלהים בתוך היריעה, וזהו שאמר: "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים", אין דעתי נוחה בכל המקומות אשר מתהלך שם, בסנה, בסיני, באוהל מועד, עד שיהיה שוכן בבית המקדש בכותל מערבי, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה ב, ב): לא זזה השכינה מכותל מערבי, שנאמר: "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ", "מַשְׁגִּיחַ" משם ומשקיף על בני אדם. "קוּמִי לָךְ" – להעתיק במקדש וללכת לפני מחנה ישראל.[1]
וכן "הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ" [וכו'] הכל משל על זה, כמו שאמרו ז"ל (מגילה כט, א): "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ" (דברים ל, ג), "והשיב" לא נאמר אלא "ושב", מלמד שהשכינה שבה עמהם מן הגלות, וזהו: "שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ" (ירמיה לא, כ), הלכתִי כתיב (כעין־זה באיכה רבה א, נד). "וְשָׁכַנְת בַּשָּׂדֶה" (מיכה ד, י), שכנתִי כתיב.
מקור:
פירוש על שיר השירים (המיוחס) לרמב"ן, פרק ב פסוקים ח-יד.
גירסה אחרת מהרדב"ז בהערה למטה.
[1] הרדב"ז העתיק את דברי רבנו עזרא במעט שינוי ('מגדל דוד', כולל הרדב"ז בני־ברק תשס"ז, עמ' צא): "אין דעתו נוחה בכל המקומות אשר התהלך שם, בסנה, בסיני, באוהל מועד, עד שיהיה ספון בארז, ויהיה שורה בבית המקדש בכותל מערבי, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה ב, ב): לא זזה שכינה מכותל מערבי, שנאמר: 'הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ' ומשקיף על בני אדם. המשל העתק ממקומה וללכת אחר מחנה ישראל. וכן 'הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ', הכל משל על זה וכו'".