מתוך דרשה לזכר חללי מאורעות תרפ"ט בארץ ישראל, שמיני עצרת תר"צ (נדפסה ב"דברי יחזקאל" חלק ב, בסוף הספר "מראה יחזקאל" חלק א, בילגוריא תרצ”ח, דרוש ה)
לב אחינו היה ער לדבר שבקדושה ומסרו נפשם על קדושת הכותל המערבי, ואם בעוונותינו בית קדשנו היה למאכולת אש, הרי נשאר לנו הכותל המערבי ליתד נאמן ולא אמרנו נואש, כי הוא לנו לעדות שיחזור ה' לביתו באחרית הימים
נזכור נא נשמות הקדושים אשר מסרו נפשם על קדושת כותל המערבי, להלחם עם שונאינו בחרוף נפש. אמרינן בירושלמי: "לעולם יראה אדם שיהיה לו יתד נאמן בבית המקדש". כמו כן אם בעוונותינו בית קדשנו היה למאכולת אש, אבל בהישאר עוד היתד נאמן, זה כותל מערבי, אז לא אמרנו נואש.
וזה דומה מי שמניח דירתו ריקם ויסיע עצמו משם, אם יניח שם עוד איזה דבר באותו הבית, אז סימן הוא כי לא עקר דירתו לחלוטין, אך יחזור עוד לביתו. כן הדבר הזה, כי הכותל המערבי הנשאר לפליטה הוא עדות כי לא זזה השכינה, שהיא במערב, מישראל, וקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא, כמו שפסק הרמב"ם ז"ל הלכות בית הבחירה (פרק ו הלכה טז), ויש עוד תקווה לאחריתנו, כי הגם שנהרגו הכהנים והנביאים ונשרפה התורה אך רק הגווילין והגוויות נשרפו, אבל האותיות והנשמות פורחות באוויר. ואור תורתנו הנצחית המאירה לארץ ולדרים, היא תעודד אותנו כי נשאר לעולמים...
כי הקדושים ההם שנהרגו בידי עכו"ם הם מליצי יושר על ישראל... מסרו נפשם על קדושת ה' ובזה מוחל העוונות, מטעם כי אם אמנם שחטאו עוו ופשעו, אבל לִבָּן הוא ער לדבר שבקדושה, כי מסרו נפשם על כותל המערבי, להציל מידי הערבים הפראים.
כן יזכור עתה השם דם הקדושים האלו, כי נשמותיהם צרורות תחת כנפי השכינה, כמו אפרו של יצחק שנעקד וטמון תחת כסא הכבוד, והם ימליצו טוב בעדנו. אמן.
[*]רבי רפאל יחזקאל הוכברג – מכונה גם הדיין מגלינא. נולד בגלינה שבמזרח גליציה (כיום אוקראינה) לאביו רבי דוד משה, שהיה חסיד וירא שמים וגדול בתורה. בשנת תרנ"ז בערך התמנה לדיין ומורה־צדק בזידיטשוב, ובתרע"א בגלינא, וכעבור זמן נתמנה שם לראב"ד. לפני השואה מנו יהודי גלינה כ-2,300 נפש, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכבשה גלינה בידי ברית המועצות ובעקבות כך נסגרו מוסדות הקהילה היהודית, הופסקה הפעילות הציבורית היהודית ונאסרה פעילות למען עליית יהודים לציון. ב"מבצע ברברוסה" בשנת תש"א נמלט הצבא הסובייטי והעיר נכבשה בידי הגרמנים, יהודי העיר הוגלו למחנות עבודה ונרדפו מספר חודשים בידי הנאצים, ואלו שניסו להימלט נרצחו ברחובות העיר. בשנת תש"ב נפטר הרב רפאל יחיאל בעירו, וזכה לבוא לקבר ישראל.
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
רבי רפאל יחזקאל הוכברג[*]
תרל"א – תש"ב
מתוך דרשה לזכר חללי מאורעות תרפ"ט בארץ ישראל, שמיני עצרת תר"צ (נדפסה ב"דברי יחזקאל" חלק ב, בסוף הספר "מראה יחזקאל" חלק א, בילגוריא תרצ”ח, דרוש ה)
לב אחינו היה ער לדבר שבקדושה ומסרו נפשם על קדושת הכותל המערבי, ואם בעוונותינו בית קדשנו היה למאכולת אש, הרי נשאר לנו הכותל המערבי ליתד נאמן ולא אמרנו נואש, כי הוא לנו לעדות שיחזור ה' לביתו באחרית הימים
נזכור נא נשמות הקדושים אשר מסרו נפשם על קדושת כותל המערבי, להלחם עם שונאינו בחרוף נפש. אמרינן בירושלמי: "לעולם יראה אדם שיהיה לו יתד נאמן בבית המקדש". כמו כן אם בעוונותינו בית קדשנו היה למאכולת אש, אבל בהישאר עוד היתד נאמן, זה כותל מערבי, אז לא אמרנו נואש.
וזה דומה מי שמניח דירתו ריקם ויסיע עצמו משם, אם יניח שם עוד איזה דבר באותו הבית, אז סימן הוא כי לא עקר דירתו לחלוטין, אך יחזור עוד לביתו. כן הדבר הזה, כי הכותל המערבי הנשאר לפליטה הוא עדות כי לא זזה השכינה, שהיא במערב, מישראל, וקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא, כמו שפסק הרמב"ם ז"ל הלכות בית הבחירה (פרק ו הלכה טז), ויש עוד תקווה לאחריתנו, כי הגם שנהרגו הכהנים והנביאים ונשרפה התורה אך רק הגווילין והגוויות נשרפו, אבל האותיות והנשמות פורחות באוויר. ואור תורתנו הנצחית המאירה לארץ ולדרים, היא תעודד אותנו כי נשאר לעולמים...
כי הקדושים ההם שנהרגו בידי עכו"ם הם מליצי יושר על ישראל... מסרו נפשם על קדושת ה' ובזה מוחל העוונות, מטעם כי אם אמנם שחטאו עוו ופשעו, אבל לִבָּן הוא ער לדבר שבקדושה, כי מסרו נפשם על כותל המערבי, להציל מידי הערבים הפראים.
כן יזכור עתה השם דם הקדושים האלו, כי נשמותיהם צרורות תחת כנפי השכינה, כמו אפרו של יצחק שנעקד וטמון תחת כסא הכבוד, והם ימליצו טוב בעדנו. אמן.
__________________________________________________
[*] רבי רפאל יחזקאל הוכברג – מכונה גם הדיין מגלינא. נולד בגלינה שבמזרח גליציה (כיום אוקראינה) לאביו רבי דוד משה, שהיה חסיד וירא שמים וגדול בתורה. בשנת תרנ"ז בערך התמנה לדיין ומורה־צדק בזידיטשוב, ובתרע"א בגלינא, וכעבור זמן נתמנה שם לראב"ד. לפני השואה מנו יהודי גלינה כ-2,300 נפש, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכבשה גלינה בידי ברית המועצות ובעקבות כך נסגרו מוסדות הקהילה היהודית, הופסקה הפעילות הציבורית היהודית ונאסרה פעילות למען עליית יהודים לציון. ב"מבצע ברברוסה" בשנת תש"א נמלט הצבא הסובייטי והעיר נכבשה בידי הגרמנים, יהודי העיר הוגלו למחנות עבודה ונרדפו מספר חודשים בידי הנאצים, ואלו שניסו להימלט נרצחו ברחובות העיר. בשנת תש"ב נפטר הרב רפאל יחיאל בעירו, וזכה לבוא לקבר ישראל.