מדורי דורות שאפו יראי ה' לזכות ולעלות לארץ ישראל ולשפוך לבם כמים לפני הכותל המערבי שריד מקדשנו, ומי יודע אם לולא תפילותיהם ודמעותיהם לפני הכותל היינו זוכים לבנין הארץ והתפתחותה
עוד לפני מאות בשנים... כבר היו יראים לאלפים ולרבבות מקרוב ומרחוק נעים ונדים לארצנו הקדושה... הדרכים שהיו אז בחזקת סכנה לא יכלו לעכב ולעצור בעדם מעזוב את ארצם ומולדתם, דרך מדבריות נסעו לארץ ישראל, כי שאיפתם היתה שיזכו לעלות אל המקום אשר עיני ד' בו מראשית השנה עד אחרית השנה. מאושרים היו לרצות אבני ארץ ישראל ולחונן את עפרה ולשפוך לבם כמים לפני שריד מקדשנו, הכותל המערבי.
ומי יודע, אם לא חלוצי צבא ד' אלה גרמו שהארץ תשאר שלנו? מי יודע, אלמלא תפילותיהם ודמעותיהם של חלוצים אלה לפני כותל המערבי, היינו זוכים כעת לראות את ארץ ישראל בתחילת בנינה, בתחילת שגשוגה ובתחילת התפתחותה והדרתה?
מתוך נאום לפתיחת "הכנסיה הגדולה השלישית", מרינבד, תרצ״ז (נדפס בידי בנו ב"תולדות המחבר" בספר "הדרש והעיון" חלק ה, עמ' שפז)
שפך הדם ודמעות אחינו ליד הכותל המערבי עשוי לאחד את כל ישראל בדרך התורה ונבנה חורבותינו למקום אחוה ושלום
"וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים" (שמות יב, יג) - הדם השפוך של אחינו בארץ־הקודש יהיה לאות כי איננו יכולים להשען על האנושיות "התרבותית", אנו נבנה בעזרת ה' את החורבות, ואולי יועיל הדם השפוך לאיחוד כל ישראל תחת דגל התורה, ואז יהיה הכותל המערבי, מקום שם שופכו ימי דם ודמעות אחינו, למקום אחוה ושלום!
מתוך ברכות לפתיחת "הכנסיה הגדולה השניה", וינה, ג' באלול תרפ"ט (פורסם ב'הנאמן', ירחון חרדי לנוער בטלז, שנה ג גליון כ, תשרי תר"צ, עמ' 12)
[*]רבי אהרן לוין הי"ד - מראשי "אגודת ישראל" וממנהיגי יהדות פולין, רב העיר סמבור וממלא מקום אביו רבי נתן ברבנות העיר ריישא. למד תורה אצל אביו ואצל סבו מצד אמו, הרב יצחק יהודה שמלקיש, שהיה מגדולי הפוסקים בדורו. כמו כן למד בגמנסיה ושלט במספר שפות. בשנת תרע"ג הוכתר בידי קיסר אוסטריה פרנץ יוזף הראשון בתואר הכבוד של יועץ הקיסר, וכשנה לאחר מכן בימי מלחמת העולם הראשונה ניצל מעמד זה לעזרה לפליטים היהודים בווינה ובגליציה, ומונה על ידי ממשלת אוסטריה לפקח על כמה מחנות פליטים. בשנת תרפ"ג נבחר על ידי צירי הכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל שהתקיימה בווינה ל"'נשיא המועצה המרכזית העולמית של אגודת ישראל", ומאוחר יותר נמנה כחבר בנשיאות "אגודת הרבנים של ורשה". עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח הרב לוין ללבוב, שם נתפס על ידי הנאצים והוצא להורג ביום ו' בתמוז תש"א. תנצב"ה.
מציג פריט: - מתוך 1
לקט על הכותל המערבי מדברי רבנים שנספו בשואה
קרא עוד
רבי אהרן לוין הי"ד[*]
י"ד בחשון תר"מ - ו' בתמוז תש"א
מדורי דורות שאפו יראי ה' לזכות ולעלות לארץ ישראל ולשפוך לבם כמים לפני הכותל המערבי שריד מקדשנו, ומי יודע אם לולא תפילותיהם ודמעותיהם לפני הכותל היינו זוכים לבנין הארץ והתפתחותה
עוד לפני מאות בשנים... כבר היו יראים לאלפים ולרבבות מקרוב ומרחוק נעים ונדים לארצנו הקדושה... הדרכים שהיו אז בחזקת סכנה לא יכלו לעכב ולעצור בעדם מעזוב את ארצם ומולדתם, דרך מדבריות נסעו לארץ ישראל, כי שאיפתם היתה שיזכו לעלות אל המקום אשר עיני ד' בו מראשית השנה עד אחרית השנה. מאושרים היו לרצות אבני ארץ ישראל ולחונן את עפרה ולשפוך לבם כמים לפני שריד מקדשנו, הכותל המערבי.
ומי יודע, אם לא חלוצי צבא ד' אלה גרמו שהארץ תשאר שלנו? מי יודע, אלמלא תפילותיהם ודמעותיהם של חלוצים אלה לפני כותל המערבי, היינו זוכים כעת לראות את ארץ ישראל בתחילת בנינה, בתחילת שגשוגה ובתחילת התפתחותה והדרתה?
מתוך נאום לפתיחת "הכנסיה הגדולה השלישית", מרינבד, תרצ״ז
(נדפס בידי בנו ב"תולדות המחבר" בספר "הדרש והעיון" חלק ה, עמ' שפז)
שפך הדם ודמעות אחינו ליד הכותל המערבי עשוי לאחד את כל ישראל בדרך התורה ונבנה חורבותינו למקום אחוה ושלום
"וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים" (שמות יב, יג) - הדם השפוך של אחינו בארץ־הקודש יהיה לאות כי איננו יכולים להשען על האנושיות "התרבותית", אנו נבנה בעזרת ה' את החורבות, ואולי יועיל הדם השפוך לאיחוד כל ישראל תחת דגל התורה, ואז יהיה הכותל המערבי, מקום שם שופכו ימי דם ודמעות אחינו, למקום אחוה ושלום!
מתוך ברכות לפתיחת "הכנסיה הגדולה השניה", וינה, ג' באלול תרפ"ט (פורסם ב'הנאמן', ירחון חרדי לנוער בטלז, שנה ג גליון כ, תשרי תר"צ, עמ' 12)
___________________________________________________
[*] רבי אהרן לוין הי"ד - מראשי "אגודת ישראל" וממנהיגי יהדות פולין, רב העיר סמבור וממלא מקום אביו רבי נתן ברבנות העיר ריישא. למד תורה אצל אביו ואצל סבו מצד אמו, הרב יצחק יהודה שמלקיש, שהיה מגדולי הפוסקים בדורו. כמו כן למד בגמנסיה ושלט במספר שפות. בשנת תרע"ג הוכתר בידי קיסר אוסטריה פרנץ יוזף הראשון בתואר הכבוד של יועץ הקיסר, וכשנה לאחר מכן בימי מלחמת העולם הראשונה ניצל מעמד זה לעזרה לפליטים היהודים בווינה ובגליציה, ומונה על ידי ממשלת אוסטריה לפקח על כמה מחנות פליטים. בשנת תרפ"ג נבחר על ידי צירי הכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל שהתקיימה בווינה ל"'נשיא המועצה המרכזית העולמית של אגודת ישראל", ומאוחר יותר נמנה כחבר בנשיאות "אגודת הרבנים של ורשה". עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח הרב לוין ללבוב, שם נתפס על ידי הנאצים והוצא להורג ביום ו' בתמוז תש"א. תנצב"ה.