תקצ"ד (1834) - רבי מנחם מנדל מק...רבי מנחם מנדל מקאמניץתקצ"ד (1834) - רבי מנחם מנדל מקאמניץ
חזרהעריכה
פרטים (0)
רבי מנחם מנדל ב"ר אהרן מקאמניץ, צפת וירושלים
בערך תק"ס - י"ג באייר תרל"ג
תיאור ביקור משנת תקצ"ד – 'קורות העתים לישורון בארץ ישראל' מהדורת ירושלים תר"צ, עמ' 16. נדפס בספר 'מאה שנה', ת"א תרצ"ח, עמ' 172-174
הלכנו להתפלל לפני כותל המערבי של הר הבית, התפלה שם נובעת מלב המתפלל
בראש חודש אדר ראשון נתיעצתי לילך לירושלים עיר הקודש להתפלל שם אצל כותל מערבי, וכן על קברי הצדיקים אשר שם... ויהי בבאנו העיר הקודש ירושלים קרענו על חורבנה. והנה ירושלים היא עיר גדולה... והיא מרובה באוכלסין ונמצאו בה יהודים בערך שלשת אלפים, וחכם שלהם הוא כעת הרב הגאון יונה משה ס"ט ספרדי (הראשל"צ הגרי"מ נבון)... ומאוד שמחנו בביאתנו לתוכה. ויש בה לקנות פירות הרבה ויין הרבה טוב מאוד ובזול.
הלכנו להתפלל לפני כותל המערבי של הר הבית, כמנהגם שם בכל ערב שבת קודש. הולכים שם, ויושבים שם כמה עניים לקבל צדקה, אחר כך אומרים תהלים כמה קפיטלען (=פרקים), אחר כך מתפללים מנחה, אחר כך מקבלין שבת. ודעו כי התפלה דשם נובעת מלב המתפלל. והחזן עומד אצל אבן אחת שאומרים ששם נתגלתה השכינה אל צדיק אחד (וכל הקרב אל הכותל הוא חולץ נעליו). אחר כך הלכנו להתפלל מעריב אל בית הכנסת הנקרא 'בית הכנסת של ציון'.
הר הבית הוא עומד במזרחית דרומית העיר ומוקף מארבע רוחותיו... ובמערבו בנויים בתים וביניהם כותל המערבי... ובצד מערב שלו קצת סמוך לו נבנו בתים ויש כמו סימטא ביניהם, ושם עומדים המתפללים. ולפנים מחומת הר הבית - לצד דרום נטועים בו ארזים נגד חלונו של בית מדרש שלמה. וסמוך לצד צפון, על אבן השתיה, עומד בית תפלה של הישמעאלים... ועל גגו יושבים תמיד יונים והומות בקול הומיה.
...ואורך כותל המערבי הוא י"ח אמות פולש. וסמוך לכותל המערבי מבחוץ יש שם כיפות הרבה, ואומרים ששם היה מקום הסנהדרין ונקרא "חנויות", וסמוך לו עומד מקום המשפט שלהם הנקרא "מָחְכִּימֵה". גם סמוך לכותל מערבי יש מעיין טוב, אך הישמעאלים סוכרים אותו כדי שיצטרכו לקנות מים מהמביאים למכור ממעיין שחוץ לעיר חוץ לחומת ירושלים.
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
רבי מנחם מנדל ב"ר אהרן מקאמניץ, צפת וירושלים
בערך תק"ס - י"ג באייר תרל"ג
תיאור ביקור משנת תקצ"ד – 'קורות העתים לישורון בארץ ישראל' מהדורת ירושלים תר"צ, עמ' 16. נדפס בספר 'מאה שנה', ת"א תרצ"ח, עמ' 172-174
הלכנו להתפלל לפני כותל המערבי של הר הבית, התפלה שם נובעת מלב המתפלל
בראש חודש אדר ראשון נתיעצתי לילך לירושלים עיר הקודש להתפלל שם אצל כותל מערבי, וכן על קברי הצדיקים אשר שם... ויהי בבאנו העיר הקודש ירושלים קרענו על חורבנה. והנה ירושלים היא עיר גדולה... והיא מרובה באוכלסין ונמצאו בה יהודים בערך שלשת אלפים, וחכם שלהם הוא כעת הרב הגאון יונה משה ס"ט ספרדי (הראשל"צ הגרי"מ נבון)... ומאוד שמחנו בביאתנו לתוכה. ויש בה לקנות פירות הרבה ויין הרבה טוב מאוד ובזול.
הלכנו להתפלל לפני כותל המערבי של הר הבית, כמנהגם שם בכל ערב שבת קודש. הולכים שם, ויושבים שם כמה עניים לקבל צדקה, אחר כך אומרים תהלים כמה קפיטלען (=פרקים), אחר כך מתפללים מנחה, אחר כך מקבלין שבת. ודעו כי התפלה דשם נובעת מלב המתפלל. והחזן עומד אצל אבן אחת שאומרים ששם נתגלתה השכינה אל צדיק אחד (וכל הקרב אל הכותל הוא חולץ נעליו). אחר כך הלכנו להתפלל מעריב אל בית הכנסת הנקרא 'בית הכנסת של ציון'.
הר הבית הוא עומד במזרחית דרומית העיר ומוקף מארבע רוחותיו... ובמערבו בנויים בתים וביניהם כותל המערבי... ובצד מערב שלו קצת סמוך לו נבנו בתים ויש כמו סימטא ביניהם, ושם עומדים המתפללים. ולפנים מחומת הר הבית - לצד דרום נטועים בו ארזים נגד חלונו של בית מדרש שלמה. וסמוך לצד צפון, על אבן השתיה, עומד בית תפלה של הישמעאלים... ועל גגו יושבים תמיד יונים והומות בקול הומיה.
...ואורך כותל המערבי הוא י"ח אמות פולש. וסמוך לכותל המערבי מבחוץ יש שם כיפות הרבה, ואומרים ששם היה מקום הסנהדרין ונקרא "חנויות", וסמוך לו עומד מקום המשפט שלהם הנקרא "מָחְכִּימֵה". גם סמוך לכותל מערבי יש מעיין טוב, אך הישמעאלים סוכרים אותו כדי שיצטרכו לקנות מים מהמביאים למכור ממעיין שחוץ לעיר חוץ לחומת ירושלים.