תקצ"א (1831) - רבי ישראל משקלוב...רבי ישראל משקלובתקצ"א (1831) - רבי ישראל משקלוב
חזרהעריכה
פרטים (0)
רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א ומנהיג ק"ק פרושים בצפת
תק"ל - תקצ"ט
ב"אגרת השלוחה מחכמי ורבני האשכנזים שבארץ ישראל תוב"ב לבני משה רבנו ע"ה ועשרת השבטים", ר"ח מרחשון תקצ"א – נדפסה ב'קבץ על יד', שנה ד תרמ"ח וב'אגרות ארץ ישראל', א. יערי, אגרת נג עמ' 357
בארץ הקדושה פורשים כפינו נכח 'שער השמים' מקום מקדשנו הכותל המערבי שלא זזה שכינה משם, ועל קברי האבות והאמהות הקדושים
אנחנו פה בארץ הקדושה פורשים כפינו בתפלתנו נכח 'שער השמים' מקום מקדשנו כותל המערבי[1], אשר לא זזה שכינה משם (שמות רבה ב, ב; ועוד), ועל קבר רחל אמנו אשר בדרך אפרת היא בית לחם, 'קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה' (ירמיה לא, יד), ועל קברות האבות הקדושים והאמהות הקדושות, ועל כל מנוחות הנביאים והתנאים והאמוראים... ישוב ירחם על כולנו, יקבצנו יחד ויאמר לאסורים צאו לאשר בחושך הגלו, ויבנה בית מקדשנו ותפארתנו, במהרה בימינו, כן יהי רצון, אמן.
________________________________________________
[1]כן כתב בספרו ההלכתי 'פאת השלחן' (הלכות ארץ ישראל ג, יב, בית ישראל אות כו) שלענין תפילה עכשיו ה"מנהג לילך בתוך העיר לכותל אבנים שקורין כותל מערבי", ושהוא מכותלי הר הבית כפי שהאריך להוכיח בספר 'כפתור ופרח'. ויעויין בלשון הרמב"ם הלכות תפילה א, ג: "והכל יהיו מתפללין נכח המקדש בכל מקום שיהיה", ובכסף־משנה שם: "דאמרינן במשנתו של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי: "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד" (דברים ו, יג) - עבדהו בתורתו עבדהו במקדשו, כלומר - להתפלל נכחו". ובירושלמי ברכות פרק ד הלכה ד: "צריך אדם להסב פניו לכותל להתפלל, מה טעם? 'ויסב חזקיהו פניו אל הקיר', באי זה קיר נשא עיניו?... רבי חנינא בר פפא אמר: בקירות בית המקדש נשא עיניו 'בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם' (יחזקאל מג, ח), בני אדם גדולים היו ולא היו יכולין לעלות ולהתפלל בבית המקדש בכל שעה והיו מתפללין בתוך בתיהם, והקב"ה מעלה עליהם כאילו מתפללין בבית המקדש". ובאר הגר"ש גורן ('הירושלמי המפורש', מוסד הרב קוק תשכ"א, דף פט): "משמע דבאבותיו משתעי קרא, שהם מלכי בית דוד... והיו מקרבין בתיהם לשם, והקיר [=של הר הבית] מפסיק ביניהם לבית המקדש, כדי שיתפללו בסמוך לו, והקב"ה מעלה עליהם כאילו מתפללין תמיד בבית המקדש". ובספר 'קול התור' לתלמיד הגר"א הרב הלל רבלין משקלוב (פרק ו סעיף ב) מובא: "חובתנו בעבודת בנין ירושלם היא בכל האמצעים של ירושה בחזקה, חזקה תרתי משמע, עד בנין בית המקדש[=ולא עד בכלל]. כי אין להשתמש בכח זה לבנין בית המקדש - על־פי רבנו הגר"א בביאורו לשיר השירים. התחלת בנינה של ירושלם צפונית מערבית, מראש אמנה, כי משיח בן יוסף בצפון והשכינה במערב".
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א ומנהיג ק"ק פרושים בצפת
תק"ל - תקצ"ט
ב"אגרת השלוחה מחכמי ורבני האשכנזים שבארץ ישראל תוב"ב לבני משה רבנו ע"ה ועשרת השבטים", ר"ח מרחשון תקצ"א – נדפסה ב'קבץ על יד', שנה ד תרמ"ח וב'אגרות ארץ ישראל', א. יערי, אגרת נג עמ' 357
בארץ הקדושה פורשים כפינו נכח 'שער השמים' מקום מקדשנו הכותל המערבי שלא זזה שכינה משם, ועל קברי האבות והאמהות הקדושים
אנחנו פה בארץ הקדושה פורשים כפינו בתפלתנו נכח 'שער השמים' מקום מקדשנו כותל המערבי[1], אשר לא זזה שכינה משם (שמות רבה ב, ב; ועוד), ועל קבר רחל אמנו אשר בדרך אפרת היא בית לחם, 'קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה' (ירמיה לא, יד), ועל קברות האבות הקדושים והאמהות הקדושות, ועל כל מנוחות הנביאים והתנאים והאמוראים... ישוב ירחם על כולנו, יקבצנו יחד ויאמר לאסורים צאו לאשר בחושך הגלו, ויבנה בית מקדשנו ותפארתנו, במהרה בימינו, כן יהי רצון, אמן.
________________________________________________
[1] כן כתב בספרו ההלכתי 'פאת השלחן' (הלכות ארץ ישראל ג, יב, בית ישראל אות כו) שלענין תפילה עכשיו ה"מנהג לילך בתוך העיר לכותל אבנים שקורין כותל מערבי", ושהוא מכותלי הר הבית כפי שהאריך להוכיח בספר 'כפתור ופרח'. ויעויין בלשון הרמב"ם הלכות תפילה א, ג: "והכל יהיו מתפללין נכח המקדש בכל מקום שיהיה", ובכסף־משנה שם: "דאמרינן במשנתו של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי: "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד" (דברים ו, יג) - עבדהו בתורתו עבדהו במקדשו, כלומר - להתפלל נכחו". ובירושלמי ברכות פרק ד הלכה ד: "צריך אדם להסב פניו לכותל להתפלל, מה טעם? 'ויסב חזקיהו פניו אל הקיר', באי זה קיר נשא עיניו?... רבי חנינא בר פפא אמר: בקירות בית המקדש נשא עיניו 'בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם' (יחזקאל מג, ח), בני אדם גדולים היו ולא היו יכולין לעלות ולהתפלל בבית המקדש בכל שעה והיו מתפללין בתוך בתיהם, והקב"ה מעלה עליהם כאילו מתפללין בבית המקדש". ובאר הגר"ש גורן ('הירושלמי המפורש', מוסד הרב קוק תשכ"א, דף פט): "משמע דבאבותיו משתעי קרא, שהם מלכי בית דוד... והיו מקרבין בתיהם לשם, והקיר [=של הר הבית] מפסיק ביניהם לבית המקדש, כדי שיתפללו בסמוך לו, והקב"ה מעלה עליהם כאילו מתפללין תמיד בבית המקדש".
ובספר 'קול התור' לתלמיד הגר"א הרב הלל רבלין משקלוב (פרק ו סעיף ב) מובא: "חובתנו בעבודת בנין ירושלם היא בכל האמצעים של ירושה בחזקה, חזקה תרתי משמע, עד בנין בית המקדש [=ולא עד בכלל]. כי אין להשתמש בכח זה לבנין בית המקדש - על־פי רבנו הגר"א בביאורו לשיר השירים. התחלת בנינה של ירושלם צפונית מערבית, מראש אמנה, כי משיח בן יוסף בצפון והשכינה במערב".