תקפ"ז (1827) - רבי מנחם מנדל מש...רבי מנחם מנדל משקלובתקפ"ז (1827) - רבי מנחם מנדל משקלובקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (1)
התגלות נשמת הגר"א לתלמידיו ליד הכותל המע...
רבי מנחם מנדל בנדט אשכנזי ב"ר ברוך משקלוב - תלמיד הגר"א
ל' בשבט תקפ"ז
המקורות: מים אדירים, פירוש על ה'אדרא זוטא' על דרך הסוד, עמ' שו במהדורת 'מסורה' תשס"ח (עיין שם היטב); אגרת לנדיבים מי"א באייר תקע"ו, שנות דור ודור תשס"ד, פרק ב מכתב א, עמ' מב
הכותל המערבי סוד נפשות כל ישראל, ושם כל המנוחות וכל הרצונות וכל ההתרבויות כפי רצונו יתברך
והבית הזה עליון כי כבוד ה' שוכן בו, ונמצא כל כבודו אינו מצד עצמו, כי לא ממקדש אתה מתיירא רק (=אלא) מכבוד ה' השוכן במקדש... שכל ישראל אחיזתן ויניקתן מבית המקדש, והיא אמנו ציון, "מינה ינקין, ובה תבין, והיא אתקריאת אם לכלהו"(לשון האדרא זוטא, וכן לקמן), שכל הנשמות יניקתן משם, בסוד (ישעיה ב, ג): "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה"...
"כך היא אם לכלהו אחרנין דלתתא", סוד נשמות נפשות ישראל בסוד כות"ל מערבי – נפ"ש כ"ו – כי 'נפש' יש בו ג' בחינות: לשון רצון, ולשון רביה – פושו וסגו נפיש חיליה, ולשון מנוחה. ולכן שם כל המנוחות וכל הרצון וכל הרִבות (=ההתרבויות), הכל שם כפי רצונו יתברך[1], לכן שם עי"ן משפ"ט ושם סוד (עמוס ו, ח): "נִשְׁבַּע ה' [אלוהים] בְּנַפְשׁוֹ", וכן (ירמיה לח, טז): "חַי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת" כי היא נפשו שבחר ה' בציון להיות רצונו בה (ע"פ תהלים קלב, יג);
חלילה לי מחדול להתפלל אצל כותל המערבי ושאר המקומות הקדושים
קבעתי דירתי בירושלים עיר הקודש, וקבעתי ישיבה, והזמין לי מקום הישיבה, הקב"ה, ישיבה של הרב הגאון מורנו הרב חיים בן עטר ז"ל, ומתפללים אנחנו שם כל השבוע... וגם אנוכי חלילה לי מחדול להתפלל בעדכם אצל כותל המערבי ושארי המקומות הקדושים... בכל ערב ראש חודש ושארי ימי תחנונים.
[1] סיפר רבי ישעיה חשין (נלב"ע י"ב באדר תשט"ו), שכאשר פרצו בירושלים בתקופת תלמידי הגר"א מגפות קשות, רחמנא־לצלן, וחסו לחיי התינוקות וילדי התלמוד תורה אך לא רצו להגלותם מן העיר כי חששו למאמר חז"ל על הפסוק באיכה (א, ו): "וַיֵּצֵא מִבַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ" – "אלו תינוקות", הלכו רבי הלל רבלין ורבי מנחם מנדל משקלוב לכותל המערבי ועשו שם "שאלת חלום" מרבם הגר"א ז"ל (עיין פירוש הרלב"ג לשמואל־א כח, ו). התשובה שקבלו היתה: חלילה להוציא את התינוקות של בית רבן מהעיר, ובערב שבת בשעת הדלקת נרות־שבת תִפסק המגֵפה לגמרי. ואכן כך התקיים במלואו בסיעתא דשמיא (הובא בשמו בספר 'דברי ישעיהו' חלק ג, בסוף כרך ב, עמ' כט, עיין שם). וראו עוד במכתב משנת תקע"ז מתלמידי הישיבה של הרמ"מ משקלוב.
מציג פריט: - מתוך 1
התגלות נשמת הגר"א לתלמידיו ליד הכותל המערבי
קרא עוד
קרדיטים: הקרן למורשת הכותל המערבי
תגובות
קטגוריות האירוע
ביטוי לנקודת הקודש הפנימית וניצוץ האמונה שבלב כל יהודי
רבי מנחם מנדל בנדט אשכנזי ב"ר ברוך משקלוב - תלמיד הגר"א
ל' בשבט תקפ"ז
המקורות: מים אדירים, פירוש על ה'אדרא זוטא' על דרך הסוד, עמ' שו במהדורת 'מסורה' תשס"ח (עיין שם היטב); אגרת לנדיבים מי"א באייר תקע"ו, שנות דור ודור תשס"ד, פרק ב מכתב א, עמ' מב
הכותל המערבי סוד נפשות כל ישראל, ושם כל המנוחות וכל הרצונות וכל ההתרבויות כפי רצונו יתברך
והבית הזה עליון כי כבוד ה' שוכן בו, ונמצא כל כבודו אינו מצד עצמו, כי לא ממקדש אתה מתיירא רק (=אלא) מכבוד ה' השוכן במקדש... שכל ישראל אחיזתן ויניקתן מבית המקדש, והיא אמנו ציון, "מינה ינקין, ובה תבין, והיא אתקריאת אם לכלהו"(לשון האדרא זוטא, וכן לקמן), שכל הנשמות יניקתן משם, בסוד (ישעיה ב, ג): "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה"...
"כך היא אם לכלהו אחרנין דלתתא", סוד נשמות נפשות ישראל בסוד כות"ל מערבי – נפ"ש כ"ו – כי 'נפש' יש בו ג' בחינות: לשון רצון, ולשון רביה – פושו וסגו נפיש חיליה, ולשון מנוחה. ולכן שם כל המנוחות וכל הרצון וכל הרִבות (=ההתרבויות), הכל שם כפי רצונו יתברך[1], לכן שם עי"ן משפ"ט ושם סוד (עמוס ו, ח): "נִשְׁבַּע ה' [אלוהים] בְּנַפְשׁוֹ", וכן (ירמיה לח, טז): "חַי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת" כי היא נפשו שבחר ה' בציון להיות רצונו בה (ע"פ תהלים קלב, יג);
חלילה לי מחדול להתפלל אצל כותל המערבי ושאר המקומות הקדושים
קבעתי דירתי בירושלים עיר הקודש, וקבעתי ישיבה, והזמין לי מקום הישיבה, הקב"ה, ישיבה של הרב הגאון מורנו הרב חיים בן עטר ז"ל, ומתפללים אנחנו שם כל השבוע... וגם אנוכי חלילה לי מחדול להתפלל בעדכם אצל כותל המערבי ושארי המקומות הקדושים... בכל ערב ראש חודש ושארי ימי תחנונים.
___________________________________________________
[1] סיפר רבי ישעיה חשין (נלב"ע י"ב באדר תשט"ו), שכאשר פרצו בירושלים בתקופת תלמידי הגר"א מגפות קשות, רחמנא־לצלן, וחסו לחיי התינוקות וילדי התלמוד תורה אך לא רצו להגלותם מן העיר כי חששו למאמר חז"ל על הפסוק באיכה (א, ו): "וַיֵּצֵא מִבַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ" – "אלו תינוקות", הלכו רבי הלל רבלין ורבי מנחם מנדל משקלוב לכותל המערבי ועשו שם "שאלת חלום" מרבם הגר"א ז"ל (עיין פירוש הרלב"ג לשמואל־א כח, ו). התשובה שקבלו היתה: חלילה להוציא את התינוקות של בית רבן מהעיר, ובערב שבת בשעת הדלקת נרות־שבת תִפסק המגֵפה לגמרי. ואכן כך התקיים במלואו בסיעתא דשמיא (הובא בשמו בספר 'דברי ישעיהו' חלק ג, בסוף כרך ב, עמ' כט, עיין שם). וראו עוד במכתב משנת תקע"ז מתלמידי הישיבה של הרמ"מ משקלוב.