תקע"א (1811) - רבי נחמן מברסלב...רבי נחמן מברסלבתקע"א (1811) - רבי נחמן מברסלבקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (1)
לקט מתורת ברסלב בנושא הכותל המערבי...
רבי נחמן מברסלב
א' בניסן תקל"ב - י"ח בתשרי תקע"א
בספרו 'לקוטי מוהר''ן' חלק ב, סז; שם חלק א, כה (ע"ע שם)
מערב הוא צד שקיעת האור, וכן השכינה בכותל מערבי בוכה ומייללת על חורבן המקדש ועל צרות ישראל המפוזרים בחושך הגלות, כרחל אמנו המבכה על בניה
אמרו רבותינו זכרונם־לברכה (שבת קנא, ב), שעל ידי הבכי הולך ומסתלק מאור עיניים. וזה בחינת שקיעת האור במערב, כי במזרח חמה זורחת ובמערב שוקעת, נמצא ש'מערב' הוא שקיעת האור, וכל זה על ידי בחינת הבכי... כי 'מערב' ראשי תיבות: ''רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ'' (כמובא בכתבי האריז"ל), כי שכינה במערב (בבא בתרא כה, א) והשכינה בוכה ומייללת, כביכול, על ישראל, בחינת (ירמיה לא, יד): ''רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ'', שהיא בוֹכָה על צרת ישראל המפוזרים בגויים ואינם על מקומם. ועל כן שקיעת האור ב'מערב'... וזה בחינת 'כותל המערבי' ששם השכינה בוכה ומייללת על חורבן בית המקדש, כי ב'מערב' שם רָחֵל[1] מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, כנ"ל;
'בחינת כותל' רומזת על גדלות ה'
גדולת הבורא... בחינת כותל, כ"ו תֵּל (זוהר משפטים קטז ע"א) – כ"ו זה בחינת שם הקדוש (גימטריה של שם הוי"ה)... והוא תֵּל, שהכל פונין לו (זוהר שם), וּתְאֵבִין להסתכל בו (עיין זוהר ויגש ר ע"ב).
[1] 'רחל' רומזת ל'שכינה'. וכתב רבי חיים ויטאל ב'שער הפסוקים' (תחילת פרשת ויחי): "ראשי־תיבות של 'מתה עלי רחל בדרך' הוא 'מערב', לרמוז כי רחל נקראת 'שכינה תתאה', וידעת כי שכינה במערב, כנזכר בדברי רז"ל ובספר התיקונין". ויעויין עוד בדברי התנא דבי אליהו רבא פרק ל: "והואיל וגלו ישראל היה בדעתו של הקב"ה שלא להחזיר עוד את ישראל למקומם, עד שעמדה רחל בתפלה לפני הקב"ה ואמרה לפניו: 'רבונו של עולם, הִזָכר לי שלא הקפדתי על צרה שלי, ולא עוד אלא שעבד בי בעלי ז' שנים ובשעת כניסתי לחופה החליפו את לאה אחותי ולא דברתי עם יעקב כלום כדי שלא יכיר בין קולי לקול אחותי, והלא הדברים קל וחומר - ומה אני שאני בשר ודם לא הקפדתי על צרה, ואתה הוא מלך רחום וחנון האיך אתה תקפיד על עבודה זרה שאין בה ממש... מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ונשבע לה לרחל להחזיר את בניה למקומם, שנאמר (ירמיה לא, יד): 'קול ברמה נשמע וגו' רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו, כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאום ה' ושבו מארץ אויב ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם', אל תקרי 'רחל מבכה על בניה' אלא: 'רוח אל מבכה על בניה'". וביאר שם ה'ישועות יעקב': "והכי פירושו: 'קול ברמה נשמע' רוצה לומר - בשמים נשמע קול רחל, זה רוח אל, היא השכינה שנקראת רחל, כידוע ליודעי ח"ן. ו'רחל אמנו מבכה' הוא פועל יוצא, והיתה מעוררת בבכיתה את רחל אם העליונה".
מציג פריט: - מתוך 1
לקט מתורת ברסלב בנושא הכותל המערבי
קרא עוד
קרדיטים: הקרן למורשת הכותל המערבי ; הספריה הלאומית, ירושלים
רבי נחמן מברסלב
א' בניסן תקל"ב - י"ח בתשרי תקע"א
בספרו 'לקוטי מוהר''ן' חלק ב, סז; שם חלק א, כה (ע"ע שם)
מערב הוא צד שקיעת האור, וכן השכינה בכותל מערבי בוכה ומייללת על חורבן המקדש ועל צרות ישראל המפוזרים בחושך הגלות, כרחל אמנו המבכה על בניה
אמרו רבותינו זכרונם־לברכה (שבת קנא, ב), שעל ידי הבכי הולך ומסתלק מאור עיניים. וזה בחינת שקיעת האור במערב, כי במזרח חמה זורחת ובמערב שוקעת, נמצא ש'מערב' הוא שקיעת האור, וכל זה על ידי בחינת הבכי... כי 'מערב' ראשי תיבות: ''רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ'' (כמובא בכתבי האריז"ל), כי שכינה במערב (בבא בתרא כה, א) והשכינה בוכה ומייללת, כביכול, על ישראל, בחינת (ירמיה לא, יד): ''רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ'', שהיא בוֹכָה על צרת ישראל המפוזרים בגויים ואינם על מקומם. ועל כן שקיעת האור ב'מערב'... וזה בחינת 'כותל המערבי' ששם השכינה בוכה ומייללת על חורבן בית המקדש, כי ב'מערב' שם רָחֵל[1] מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, כנ"ל;
'בחינת כותל' רומזת על גדלות ה'
גדולת הבורא... בחינת כותל, כ"ו תֵּל (זוהר משפטים קטז ע"א) – כ"ו זה בחינת שם הקדוש (גימטריה של שם הוי"ה)... והוא תֵּל, שהכל פונין לו (זוהר שם), וּתְאֵבִין להסתכל בו (עיין זוהר ויגש ר ע"ב).
_________________________________________________________
[1] 'רחל' רומזת ל'שכינה'. וכתב רבי חיים ויטאל ב'שער הפסוקים' (תחילת פרשת ויחי): "ראשי־תיבות של 'מתה עלי רחל בדרך' הוא 'מערב', לרמוז כי רחל נקראת 'שכינה תתאה', וידעת כי שכינה במערב, כנזכר בדברי רז"ל ובספר התיקונין". ויעויין עוד בדברי התנא דבי אליהו רבא פרק ל: "והואיל וגלו ישראל היה בדעתו של הקב"ה שלא להחזיר עוד את ישראל למקומם, עד שעמדה רחל בתפלה לפני הקב"ה ואמרה לפניו: 'רבונו של עולם, הִזָכר לי שלא הקפדתי על צרה שלי, ולא עוד אלא שעבד בי בעלי ז' שנים ובשעת כניסתי לחופה החליפו את לאה אחותי ולא דברתי עם יעקב כלום כדי שלא יכיר בין קולי לקול אחותי, והלא הדברים קל וחומר - ומה אני שאני בשר ודם לא הקפדתי על צרה, ואתה הוא מלך רחום וחנון האיך אתה תקפיד על עבודה זרה שאין בה ממש... מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ונשבע לה לרחל להחזיר את בניה למקומם, שנאמר (ירמיה לא, יד): 'קול ברמה נשמע וגו' רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו, כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאום ה' ושבו מארץ אויב ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם', אל תקרי 'רחל מבכה על בניה' אלא: 'רוח אל מבכה על בניה'". וביאר שם ה'ישועות יעקב': "והכי פירושו: 'קול ברמה נשמע' רוצה לומר - בשמים נשמע קול רחל, זה רוח אל, היא השכינה שנקראת רחל, כידוע ליודעי ח"ן. ו'רחל אמנו מבכה' הוא פועל יוצא, והיתה מעוררת בבכיתה את רחל אם העליונה".