ד'תתקמ"ז (1187) - רבי יעקב הכהן...רבי יעקב הכהןד'תתקמ"ז (1187) - רבי יעקב הכהן
חזרהעריכה
פרטים (0)
הכותל המערבי נראה תחת השלטון הצלבני עם בניה חדשה על יסודות עתיקים
רבי יעקב ב"ר נתנאל הכהן[1] נכתב בין השנים ד'תתקי"ד – ד'תתקמ"ז
הלכתי וטרחתי ועזרני השם שהכניסני לארץ ישראל, וראיתי קברי אבותינו הצדיקים שבחברון... ובירושלים מגדל דוד ובית המקדש ועזרה[2] חדשים[3] אצל כותל מערבי ומרתף בנין שלמה המלך ושערי רחמים[4]. באר שהיו רוחצים כהנים וציון אבישלם ותחת[5] הר הזיתים כנגד עזרה, שעשוי בימיו מגדל על המגדל, אין דרך עובר עליו, וראשו תר---[6] אמות. אלו דברים ידועים, אין יותר יודע.
מקורות:
מסעות ארץ ישראל [א. יערי, ת"א תש"ו], עמ' 55
אוצר מסעות [י"ד איזנשטין, ניויורק תרפ"ז], עמ' 58
[1] אינו ידוע מלבד שמו ויחוסו. הגרמנית השגורה על לשונו מלמדת שמוצאו אשכנזי. לדעת רי"ד איזנשטין ועוד, ביקר רבי יעקב בירושלים בשלהי תקופת הצלבנים (שנמשכה בין השנים ד'תתנ"ט-ד'תתקמ"ז), כאשר לא גרו כמעט יהודים בירושלים ולא היו בה רבנים. אלעזר הלוי גרינהוט מאחר זמנו בכ-60 שנה לסביבות שנת ה'י (ירושלם, בעריכת רא"מ לונץ, ח"ג עמ' 48). כתב מסעו נועד כנראה לספר לבני עירו בחו"ל כי זכה לֵראות בארץ ישראל וביחוד במקומות הקדושים ובקברי צדיקים.
[2] פירוש: הבית שהוקם במקום־המקדש וחומות הר הבית – חדשים. הכינוי 'עזרה' היה מקביל בזמנם ל'מתחם הר־הבית', כלשון הר"ש ב"ר שמשון ועוד. וכבר במשנה נזכרת "עזרה" כשהכוונה להר־הבית (שבת פ"ו מ"ח; בכורים פ"א מ"ח; ועוד), וכן כתב בתוס' יו"ט בפירוש למשנה סוטה פ"ג מ"ד. וכן נמצא הרבה בלשון הראשונים והקדמונים, כגון בפירוש הרמב"ם למנחות פי"א מ"ב; רש"י ליחזקאל מו, ט; דרך הקודש לגר"ח אלפנדרי ח, ב; רע"ב לכלים פי"ז מ"ט. וע"ע תוספות ביצה כ, ב ד"ה 'והביא כל צאן קדר בעזרה'. וכן כתב הגרימ"ט בעיר הקודש והמקדש חלק ג עמ' רט: "את כל הר־הבית קראו בשם 'עזרה', כדמצינו בפי סופרים, תיירים ועוד".
[3]. יערי פיסק כך: "בית המקדש ועזרה. חדשים אצל כותל מערבי", ולאור זאת הסיק שהמילים "חדשים אצל כותל מערבי" הן שיבוש והכוונה שנדבכי הכותל העליונים הם חדשים. אך נראה שטעה בפיסוק, ובאמת צריכה להפסיק נקודה דווקא בין "חדשים" לבין "אצל" (ע"פ הערת מו"ר הרב קורן). ואמנם בכל המהדורות צויין שנוסח המקור כאן משובש, ולכן תיקן רי"ד איזנשטין כך: "ובירושלים מגדל דוד, ובית המקדש ועזרה, וכותל מערבי, אבל [בנויים עליהם] חדשים וכו'", והחוקר יהושע פראוור הציע נוסח מחודש: "ובירושלים [נמצאים] מגדל דוד ובית המקדש ועזרה חדשים, אבל כותל מערבי, ומרתף בנין שלמה המלך (=שנבנה ע"י שלמה המלך) ושערי רחמים, [וה]באר שהיו רוחצים כהנים...- [שם] מגדל על המגדל, אין דרך עובר עליו (=הם עתיקים ובנויים על יסודות קדמונים שלא העבירו אותם ממקומם)". על פי נוסח זה, שצריך עוד לדון בנכונותו, נמצא שחווית העולה לירושלים כשנוצרים שלטו בה בתקופת הצלבנים, היתה מורכבת ממפגש עם מבנים חדשים על גבי החורבן, כשאך שרידים בודדים מהעבר נותרו בינותם, והכותל המערבי של הר הבית הוא אחד מהם (ראו: קתדרה 40, תמוז תשמ"ו, עמ' 45; ובספרו 'תולדות היהודים בממלכת הצלבנים', יב"צ, ירושלים תשס"א, עמ' 192).
[4] נראה לענ"ד שלנגד עיניו עמד המראה שהיה לנגד מחבר נוסח המדרש: "שנשבע לו הקב"ה [לכותל המערבי] שאינו חרב לעולם, ושער הכהן ושער חולדה לא חרבו לעולם, עד שיחדשם הקב"ה" (שיר השירים רבה, פרשה ב, כב), ומסברתו זיהה את 'שער הרחמים' כשער הכהן (כמו אחרים שחשבו כך), ואת השער שלמרגלות "מרתף בנין שלמה" (אורוות שלמה) זיהה כשער חולדה, כיון שמבין השערים שאינם בכותל המערבי עצמו בלטו לעיניו בעיקר שני שערים סגורים אלו.
[5] נראה שצ"ל "תחת", בלי וא"ו, שהרי "ציון אבשלום" הנזכר בנוי כמגדל על גבי מגדל ונמצא תחת הר הזיתים "כנגד" הפינה של חומת הר הבית ("כנגד עזרה"). וכן הוא ממש בתיאור תלמיד הרמב"ן כעבור חמישים או מאה שנה: "ושם בעמק יהושפט נגד בית המקדש יד אבשלום מרובע, גבוה הרבה בעמודים סביב, וכולו מאבן אחת, בנין נאה מאוד" ('מסעות אלמוני תלמיד הרמב"ן', מסעות א"י, יערי, עמ' 81). נראה שרבי יעקב ציין מסברתו או על פי שמועה שמבנה 'יד אבשלום' עשוי עוד מימיו של אבשלום בן דוד המלך, בניגוד למבנה סמוך הנקרא בזמננו 'קבר זכריה', שלדעת חוקרים נבנה בסוף ימי בית שני. אפשרות נוספת היא שתאר בלשון קצרה את שני ה'מגדלים' הנ"ל הנמצאים בקרבת מקום. הביטוי "אין דרך עובר עליו" יכול להתפרש שאין מעבר שמוביל עד אליו ממש (כפי שנראה מתמונות עתיקות). יש לציין שלקראת סיום מכתבו הוסיף רבי יעקב: "ועוד ראיתי בעמק יהושפט שמשליכין שם אבנים, שבכל יום ימותו מאה לכל הפחות, ומורידין אותן משער בנימין ומסבבין בין ציון ובין מי שילוח, ירידה גדולה, עד שיבואו הר הזיתים לתורו בראשו", ואולי יש לכך קשר עם 'מסורת' זריקת האבנים שמוזכרת בכמה מקורות כשלוש מאות שנה לאחר מכן.
[6] כאן נמחקו אותיות אחדות בכתב־היד (הערת המהדיר יערי).
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
הכותל המערבי נראה תחת השלטון הצלבני עם בניה חדשה על יסודות עתיקים
רבי יעקב ב"ר נתנאל הכהן[1]
נכתב בין השנים ד'תתקי"ד – ד'תתקמ"ז
הלכתי וטרחתי ועזרני השם שהכניסני לארץ ישראל, וראיתי קברי אבותינו הצדיקים שבחברון... ובירושלים מגדל דוד ובית המקדש ועזרה[2] חדשים[3] אצל כותל מערבי ומרתף בנין שלמה המלך ושערי רחמים[4]. באר שהיו רוחצים כהנים וציון אבישלם ותחת[5] הר הזיתים כנגד עזרה, שעשוי בימיו מגדל על המגדל, אין דרך עובר עליו, וראשו תר---[6] אמות. אלו דברים ידועים, אין יותר יודע.
מקורות:
מסעות ארץ ישראל [א. יערי, ת"א תש"ו], עמ' 55
אוצר מסעות [י"ד איזנשטין, ניויורק תרפ"ז], עמ' 58
[1] אינו ידוע מלבד שמו ויחוסו. הגרמנית השגורה על לשונו מלמדת שמוצאו אשכנזי. לדעת רי"ד איזנשטין ועוד, ביקר רבי יעקב בירושלים בשלהי תקופת הצלבנים (שנמשכה בין השנים ד'תתנ"ט-ד'תתקמ"ז), כאשר לא גרו כמעט יהודים בירושלים ולא היו בה רבנים. אלעזר הלוי גרינהוט מאחר זמנו בכ-60 שנה לסביבות שנת ה'י (ירושלם, בעריכת רא"מ לונץ, ח"ג עמ' 48). כתב מסעו נועד כנראה לספר לבני עירו בחו"ל כי זכה לֵראות בארץ ישראל וביחוד במקומות הקדושים ובקברי צדיקים.
[2] פירוש: הבית שהוקם במקום־המקדש וחומות הר הבית – חדשים. הכינוי 'עזרה' היה מקביל בזמנם ל'מתחם הר־הבית', כלשון הר"ש ב"ר שמשון ועוד. וכבר במשנה נזכרת "עזרה" כשהכוונה להר־הבית (שבת פ"ו מ"ח; בכורים פ"א מ"ח; ועוד), וכן כתב בתוס' יו"ט בפירוש למשנה סוטה פ"ג מ"ד. וכן נמצא הרבה בלשון הראשונים והקדמונים, כגון בפירוש הרמב"ם למנחות פי"א מ"ב; רש"י ליחזקאל מו, ט; דרך הקודש לגר"ח אלפנדרי ח, ב; רע"ב לכלים פי"ז מ"ט. וע"ע תוספות ביצה כ, ב ד"ה 'והביא כל צאן קדר בעזרה'. וכן כתב הגרימ"ט בעיר הקודש והמקדש חלק ג עמ' רט: "את כל הר־הבית קראו בשם 'עזרה', כדמצינו בפי סופרים, תיירים ועוד".
[3]. יערי פיסק כך: "בית המקדש ועזרה. חדשים אצל כותל מערבי", ולאור זאת הסיק שהמילים "חדשים אצל כותל מערבי" הן שיבוש והכוונה שנדבכי הכותל העליונים הם חדשים. אך נראה שטעה בפיסוק, ובאמת צריכה להפסיק נקודה דווקא בין "חדשים" לבין "אצל" (ע"פ הערת מו"ר הרב קורן). ואמנם בכל המהדורות צויין שנוסח המקור כאן משובש, ולכן תיקן רי"ד איזנשטין כך: "ובירושלים מגדל דוד, ובית המקדש ועזרה, וכותל מערבי, אבל [בנויים עליהם] חדשים וכו'", והחוקר יהושע פראוור הציע נוסח מחודש: "ובירושלים [נמצאים] מגדל דוד ובית המקדש ועזרה חדשים, אבל כותל מערבי, ומרתף בנין שלמה המלך (=שנבנה ע"י שלמה המלך) ושערי רחמים, [וה]באר שהיו רוחצים כהנים...- [שם] מגדל על המגדל, אין דרך עובר עליו (=הם עתיקים ובנויים על יסודות קדמונים שלא העבירו אותם ממקומם)". על פי נוסח זה, שצריך עוד לדון בנכונותו, נמצא שחווית העולה לירושלים כשנוצרים שלטו בה בתקופת הצלבנים, היתה מורכבת ממפגש עם מבנים חדשים על גבי החורבן, כשאך שרידים בודדים מהעבר נותרו בינותם, והכותל המערבי של הר הבית הוא אחד מהם (ראו: קתדרה 40, תמוז תשמ"ו, עמ' 45; ובספרו 'תולדות היהודים בממלכת הצלבנים', יב"צ, ירושלים תשס"א, עמ' 192).
[4] נראה לענ"ד שלנגד עיניו עמד המראה שהיה לנגד מחבר נוסח המדרש: "שנשבע לו הקב"ה [לכותל המערבי] שאינו חרב לעולם, ושער הכהן ושער חולדה לא חרבו לעולם, עד שיחדשם הקב"ה" (שיר השירים רבה, פרשה ב, כב), ומסברתו זיהה את 'שער הרחמים' כשער הכהן (כמו אחרים שחשבו כך), ואת השער שלמרגלות "מרתף בנין שלמה" (אורוות שלמה) זיהה כשער חולדה, כיון שמבין השערים שאינם בכותל המערבי עצמו בלטו לעיניו בעיקר שני שערים סגורים אלו.
[5] נראה שצ"ל "תחת", בלי וא"ו, שהרי "ציון אבשלום" הנזכר בנוי כמגדל על גבי מגדל ונמצא תחת הר הזיתים "כנגד" הפינה של חומת הר הבית ("כנגד עזרה"). וכן הוא ממש בתיאור תלמיד הרמב"ן כעבור חמישים או מאה שנה: "ושם בעמק יהושפט נגד בית המקדש יד אבשלום מרובע, גבוה הרבה בעמודים סביב, וכולו מאבן אחת, בנין נאה מאוד" ('מסעות אלמוני תלמיד הרמב"ן', מסעות א"י, יערי, עמ' 81). נראה שרבי יעקב ציין מסברתו או על פי שמועה שמבנה 'יד אבשלום' עשוי עוד מימיו של אבשלום בן דוד המלך, בניגוד למבנה סמוך הנקרא בזמננו 'קבר זכריה', שלדעת חוקרים נבנה בסוף ימי בית שני. אפשרות נוספת היא שתאר בלשון קצרה את שני ה'מגדלים' הנ"ל הנמצאים בקרבת מקום. הביטוי "אין דרך עובר עליו" יכול להתפרש שאין מעבר שמוביל עד אליו ממש (כפי שנראה מתמונות עתיקות). יש לציין שלקראת סיום מכתבו הוסיף רבי יעקב: "ועוד ראיתי בעמק יהושפט שמשליכין שם אבנים, שבכל יום ימותו מאה לכל הפחות, ומורידין אותן משער בנימין ומסבבין בין ציון ובין מי שילוח, ירידה גדולה, עד שיבואו הר הזיתים לתורו בראשו", ואולי יש לכך קשר עם 'מסורת' זריקת האבנים שמוזכרת בכמה מקורות כשלוש מאות שנה לאחר מכן.
[6] כאן נמחקו אותיות אחדות בכתב־היד (הערת המהדיר יערי).