תקל"ו (1776) - רבי יעקב ישראל ע...רבי יעקב ישראל עמדין - היעב"ץ תקל"ו (1776) - רבי יעקב ישראל עמדין - היעב"ץ
חזרהעריכה
פרטים (0)
רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עמדין - היעב"ץ
תנ"ח – ל' בניסן תקל"ו
מקור: שאילת יעב"ץ חלק א סימן פז
רבן גמליאל הנשיא בא לאחר החורבן לירושלים וישב על מדרגה במעלֶה להר הבית, שבודאי יסודות הר הבית והכותל המערבי נותרו על מקומם
פשוט שרבן גמליאל הנזכר (בסנהדרין יא, ב) לא נהג נשיאות בפני הבית... ואי משום דאיתא התם "שהיה יושב על גב מעלה בהר הבית", מיהא ליכא למשמע מידי. דאף־על־גב דהבית היה חרב אז ושמם מכבודו, ועצור ועזוב אזלת ידו, גם נשרף ההיכל ביום חרון אף ד', מכל מקום לא נהרסו יסודותיו מכל וכל, ויש קבלה ומסורת מאבותינו שכותל (מזרחי) [מערבי][1]עודנו עומד היום על מקומו (וכך הוא במדרש (שמות רבה ב, ב) על הפסוק (שיר השירים ב, ט): "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" - מעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי. גם בזוהר שמות (דף ה ע"ב) יש שם כדברים האלה)... ואיך שיהיה, בודאי הר הבית ומעלותיו לא נשתנו כל עיקר, ולא שלטה בהם הריסת האויבים כלל, שאינם אלא מעלות עשויות בשפועו של הר עצמו לצורך עלייה וירידה בזקיפת ההר, ומדוע יהרסם הצר ואויב? האם בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ הָפַךְ מִשֹּׁרֶשׁ הָרִים? (ע"פ איוב כח, ט).
מעתה אין לתמוה על הִמצא רבן גמליאל יושב שם פעם אחת, והוא היה שרוי במדינה, ונשיא הארץ בעת ההיא על־פי המלכות. לכן פשוט מאד שאין מכאן הוכחה שזה היה מעשה בזמן שהבית קיים... אמנם יש־להבין מה טיבו של רבן־גמליאל כאן, והלא אין מקומו אלא ביבנה?... ונראה־לי לומר... דילפינן מ"לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ [וּבָאתָ שָׁמָּה]" (דברים יב, ה) - כל דרישות שאתה דורש לא יהו אלא בשכנו של מקום, והיינו ירושלים, כדפירש רש"י (סנהדרין שם)... דהיינו כשעדיין בית־דין הגדול בארץ ישראל... לכן הלך אז לירושלים לעיבור השנה כדינה.
[1] הוגה ע"פ שו"ת 'מנחת יצחק' לרי"י וייס שכתב (חלק ה סימן א, ז):"אולי טעות סופר, וצריך לומר: 'מערבי', כנראה ממה שבתוך כדי דיבור במוסגר". כוונת היעב"ץ לומר שלפי חז"ל אפילו ה"כותל" שעומד היום לפנינו קיים שם מאז ימי הבית, קל־וחומר שבימי רבן גמליאל היו שרידים מיסודות ההר ועליותיו. מדבריו לעיל ולהלן ניכרת חלוקה ברורה בין 'הבית' ו'ההיכל' שחרבו כליל, לבין 'יסודות' ו'מעלות' הר הבית הקיימים עד היום בזקיפת ההר עצמו לצורך עליה וירידה משטח ההר, ועליהן יכל רבן גמליאל לעמוד לאחר החורבן. ואמנם ב'מור וקציעה' (סימן ג ד"ה שם. מיהו) כתב שכותל מערבי של ה'היכל' העומד היום במקומו הוא בלבד מקום השכינה בזמן הזה, אך אין ספק כי לוּ זכה היעב"ץ לעלות לארץ ישראל ולראות את המקום בודאי היה חוזר בו ומכריע כדבריו בשאילת יעב"ץ. ואכמ"ל.
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עמדין - היעב"ץ
תנ"ח – ל' בניסן תקל"ו
מקור: שאילת יעב"ץ חלק א סימן פז
רבן גמליאל הנשיא בא לאחר החורבן לירושלים וישב על מדרגה במעלֶה להר הבית, שבודאי יסודות הר הבית והכותל המערבי נותרו על מקומם
פשוט שרבן גמליאל הנזכר (בסנהדרין יא, ב) לא נהג נשיאות בפני הבית... ואי משום דאיתא התם "שהיה יושב על גב מעלה בהר הבית", מיהא ליכא למשמע מידי. דאף־על־גב דהבית היה חרב אז ושמם מכבודו, ועצור ועזוב אזלת ידו, גם נשרף ההיכל ביום חרון אף ד', מכל מקום לא נהרסו יסודותיו מכל וכל, ויש קבלה ומסורת מאבותינו שכותל (מזרחי) [מערבי][1] עודנו עומד היום על מקומו (וכך הוא במדרש (שמות רבה ב, ב) על הפסוק (שיר השירים ב, ט): "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" - מעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי. גם בזוהר שמות (דף ה ע"ב) יש שם כדברים האלה)... ואיך שיהיה, בודאי הר הבית ומעלותיו לא נשתנו כל עיקר, ולא שלטה בהם הריסת האויבים כלל, שאינם אלא מעלות עשויות בשפועו של הר עצמו לצורך עלייה וירידה בזקיפת ההר, ומדוע יהרסם הצר ואויב? האם בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ הָפַךְ מִשֹּׁרֶשׁ הָרִים? (ע"פ איוב כח, ט).
מעתה אין לתמוה על הִמצא רבן גמליאל יושב שם פעם אחת, והוא היה שרוי במדינה, ונשיא הארץ בעת ההיא על־פי המלכות. לכן פשוט מאד שאין מכאן הוכחה שזה היה מעשה בזמן שהבית קיים... אמנם יש־להבין מה טיבו של רבן־גמליאל כאן, והלא אין מקומו אלא ביבנה?... ונראה־לי לומר... דילפינן מ"לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ [וּבָאתָ שָׁמָּה]" (דברים יב, ה) - כל דרישות שאתה דורש לא יהו אלא בשכנו של מקום, והיינו ירושלים, כדפירש רש"י (סנהדרין שם)... דהיינו כשעדיין בית־דין הגדול בארץ ישראל... לכן הלך אז לירושלים לעיבור השנה כדינה.
[1] הוגה ע"פ שו"ת 'מנחת יצחק' לרי"י וייס שכתב (חלק ה סימן א, ז):"אולי טעות סופר, וצריך לומר: 'מערבי', כנראה ממה שבתוך כדי דיבור במוסגר". כוונת היעב"ץ לומר שלפי חז"ל אפילו ה"כותל" שעומד היום לפנינו קיים שם מאז ימי הבית, קל־וחומר שבימי רבן גמליאל היו שרידים מיסודות ההר ועליותיו. מדבריו לעיל ולהלן ניכרת חלוקה ברורה בין 'הבית' ו'ההיכל' שחרבו כליל, לבין 'יסודות' ו'מעלות' הר הבית הקיימים עד היום בזקיפת ההר עצמו לצורך עליה וירידה משטח ההר, ועליהן יכל רבן גמליאל לעמוד לאחר החורבן. ואמנם ב'מור וקציעה' (סימן ג ד"ה שם. מיהו) כתב שכותל מערבי של ה'היכל' העומד היום במקומו הוא בלבד מקום השכינה בזמן הזה, אך אין ספק כי לוּ זכה היעב"ץ לעלות לארץ ישראל ולראות את המקום בודאי היה חוזר בו ומכריע כדבריו בשאילת יעב"ץ. ואכמ"ל.