תקכ"ד (1764) - רבי שמחה הס ...רבי שמחה הס תקכ"ד (1764) - רבי שמחה הס
חזרהעריכה
פרטים (0)
רבי שמחה בן יהושע הס, מק"ק זאלאזיץ ובראהילוב
נולד ת"ע – נלב"ע י"ד בניסן תקכ"ח
אהבת ציון - סיפורי הארץ הקדושה ממסעו בשנת תקכ"ד, עמ' לז-לח
כותל מערבי של הר הבית נשאר שריד גבוה מאוד ואבנים גדולות מבנין שלמה המלך ע"ה
ביום ראשון קמנו והלכנו סביבות העזרה (=סביב הר הבית), ואת "כותל המערבי" שהוא נשאר מבנין שלמה המלך ע"ה בלבד, ו"הכותל" הוא מבנין העזרה[1], לא מן ההיכל. ועד הכותל נדבקים [כתלים?] משני צדדין, הוא הנקרא בשם "עזרה", והבנין של הכותל גבוה מאוד מאבנים גדולים, וראינו שם אבן אחת בבנין הכותל אורכה כ"ח זרתות ורחבה עשר זרתות, והלכנו סביבות העזרה ובהם [-בחומות?] י"ב שערים, וראינו בה אשר בנה עליו הקיסר (סולטן סולימאן) בהכ"נ לישמעאלים... ואומרים שיש בתוכה אבן אחת גדולה הנקראת בשם "אבן השתיה" ועומדת באויר בין השמים והארץ...
גם היום[2] שערי "העזרה" של בית המקדש הם שְׁנֵים־עשר: שערי רחמים הם שניים נעולים והם מפאת קדם (=מזרח) ועשרה מהם פתוחים... וברוך השם אשר נתן בלב סולימאן לבנות מחדש, ואשר תיקן את [מקום] בית המקדש יפה ונאה היום, וכן נזכה לראותו בביאת משיח, אמן נצח סלה ועד.
[1] מדבריו כאן ובהמשך עולה שראה את הכותל המערבי שלפנינו כחלק מחומה בעלת י"ב שערים, שנשאר שריד יחיד מבנין שלמה המלך, ושהוא כותל "העזרה". ואכן כך ניתן להבין בדעת הרדב"ז בשו"ת סי' תרמח (וכ"כ ב'חכמת אדם' שערי צדק, שער משפטי ארץ, פי"א אות ח; ועיין שו"ת בית רידב"ז סי' לח בשם הר"י כלבו), אלא שמה שמחשיב גם את שאר כותלי הר־הבית לכותלי "העזרה" זהו דבר שבשום אופן אינו יתכן, אלא אם כן שיער שהורחבה העזרה בימי בית שני על כל שטח ההר, (עיין 'אור שמח' הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה י). וצ"ע. ונראה לומר שמכנה הר"ש הס את כל שטח הר הבית "עזרה" ואין כוונתו לעזרה ההלכתית, ויש שהסבירו כך גם בכוונת הרדב"ז. ואמנם דעת רוב ככל הפוסקים שהכותל המערבי הוא חומת הר־הבית (עיין כפתור ופרח פרק ו; פאת השלחן סי' ג סעיף יב; תבואות הארץ פרק ז; עבודה תמה שער ב; משכנות לאביר יעקב, תמיד ח"ב א, א; שו"ת תפארת צב"י לר' צדוק הכהן מלובלין יו"ד סי' כז, אבני נזר יו"ד סי' תנ; עיר הקדש והמקדש חלק ד, פ"ב, ג; שו"ת היכל יצחק או"ח סי' יח; אגרות משה או"ח ח"ב סי' קיג; ציץ אליעזר חלק י, א, סא; ארחות רבנו ח"א עמ' שכב; קובץ תשובות הגרי"ש אלישיב ח"ג סי' כ; יביע אומר חלק ה, יו"ד סי' כז; קונטרס 'אחר כתלנו' לגר"ש דבליצקי; משנה הלכות חלק יד סי' רפב; ועוד רבים), ויש שאמרו כי אותם שהחשיבוהו לכותל העזרה היו חוזרים בהם היום אילוּ ראו את הר הבית ב'תצלום אויר' וכיוצ"ב.
[2] צריך עיון מה כוונתו באומרו "גם היום", שכן על פי מסכת מדות (פרק א משנה ג) להר הבית היו חמישה שערים בזמן שהבית היה בנוי. ואם תרצה לומר שחשב, מחוסר ידיעה, שהשטח הנקרא כיום "הר הבית" הוא העזרה של המקדש, כפי שאכן משמע מלשונו, גם אינו נכון שכן נאמר שם (משנה ד) שלעזרה היו שבעה שערים, ולאחר מכן (פרק ב משנה ו) מוזכר שהיו לעזרה שלושה עשר שערים, ומבואר בתוספות (כתובות קו, א ד"ה שבעה) שהיו לעזרה שבעה שערים גדולים וששה קטנים.
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
רבי שמחה בן יהושע הס, מק"ק זאלאזיץ ובראהילוב
נולד ת"ע – נלב"ע י"ד בניסן תקכ"ח
אהבת ציון - סיפורי הארץ הקדושה ממסעו בשנת תקכ"ד, עמ' לז-לח
כותל מערבי של הר הבית נשאר שריד גבוה מאוד ואבנים גדולות מבנין שלמה המלך ע"ה
ביום ראשון קמנו והלכנו סביבות העזרה (=סביב הר הבית), ואת "כותל המערבי" שהוא נשאר מבנין שלמה המלך ע"ה בלבד, ו"הכותל" הוא מבנין העזרה[1], לא מן ההיכל. ועד הכותל נדבקים [כתלים?] משני צדדין, הוא הנקרא בשם "עזרה", והבנין של הכותל גבוה מאוד מאבנים גדולים, וראינו שם אבן אחת בבנין הכותל אורכה כ"ח זרתות ורחבה עשר זרתות, והלכנו סביבות העזרה ובהם [-בחומות?] י"ב שערים, וראינו בה אשר בנה עליו הקיסר (סולטן סולימאן) בהכ"נ לישמעאלים... ואומרים שיש בתוכה אבן אחת גדולה הנקראת בשם "אבן השתיה" ועומדת באויר בין השמים והארץ...
גם היום[2] שערי "העזרה" של בית המקדש הם שְׁנֵים־עשר: שערי רחמים הם שניים נעולים והם מפאת קדם (=מזרח) ועשרה מהם פתוחים... וברוך השם אשר נתן בלב סולימאן לבנות מחדש, ואשר תיקן את [מקום] בית המקדש יפה ונאה היום, וכן נזכה לראותו בביאת משיח, אמן נצח סלה ועד.
[1] מדבריו כאן ובהמשך עולה שראה את הכותל המערבי שלפנינו כחלק מחומה בעלת י"ב שערים, שנשאר שריד יחיד מבנין שלמה המלך, ושהוא כותל "העזרה". ואכן כך ניתן להבין בדעת הרדב"ז בשו"ת סי' תרמח (וכ"כ ב'חכמת אדם' שערי צדק, שער משפטי ארץ, פי"א אות ח; ועיין שו"ת בית רידב"ז סי' לח בשם הר"י כלבו), אלא שמה שמחשיב גם את שאר כותלי הר־הבית לכותלי "העזרה" זהו דבר שבשום אופן אינו יתכן, אלא אם כן שיער שהורחבה העזרה בימי בית שני על כל שטח ההר, (עיין 'אור שמח' הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה י). וצ"ע. ונראה לומר שמכנה הר"ש הס את כל שטח הר הבית "עזרה" ואין כוונתו לעזרה ההלכתית, ויש שהסבירו כך גם בכוונת הרדב"ז. ואמנם דעת רוב ככל הפוסקים שהכותל המערבי הוא חומת הר־הבית (עיין כפתור ופרח פרק ו; פאת השלחן סי' ג סעיף יב; תבואות הארץ פרק ז; עבודה תמה שער ב; משכנות לאביר יעקב, תמיד ח"ב א, א; שו"ת תפארת צב"י לר' צדוק הכהן מלובלין יו"ד סי' כז, אבני נזר יו"ד סי' תנ; עיר הקדש והמקדש חלק ד, פ"ב, ג; שו"ת היכל יצחק או"ח סי' יח; אגרות משה או"ח ח"ב סי' קיג; ציץ אליעזר חלק י, א, סא; ארחות רבנו ח"א עמ' שכב; קובץ תשובות הגרי"ש אלישיב ח"ג סי' כ; יביע אומר חלק ה, יו"ד סי' כז; קונטרס 'אחר כתלנו' לגר"ש דבליצקי; משנה הלכות חלק יד סי' רפב; ועוד רבים), ויש שאמרו כי אותם שהחשיבוהו לכותל העזרה היו חוזרים בהם היום אילוּ ראו את הר הבית ב'תצלום אויר' וכיוצ"ב.
[2] צריך עיון מה כוונתו באומרו "גם היום", שכן על פי מסכת מדות (פרק א משנה ג) להר הבית היו חמישה שערים בזמן שהבית היה בנוי. ואם תרצה לומר שחשב, מחוסר ידיעה, שהשטח הנקרא כיום "הר הבית" הוא העזרה של המקדש, כפי שאכן משמע מלשונו, גם אינו נכון שכן נאמר שם (משנה ד) שלעזרה היו שבעה שערים, ולאחר מכן (פרק ב משנה ו) מוזכר שהיו לעזרה שלושה עשר שערים, ומבואר בתוספות (כתובות קו, א ד"ה שבעה) שהיו לעזרה שבעה שערים גדולים וששה קטנים.