מתוך מכתב אל האב"ד רבי שמואל הלמן וראשי קהלת מיץ בצרפת, ר"ח אייר תקי"ז (ע"פ תצלום כת"י – באדיבות ר' יחיאל גולדהבר)
שפתינו מרחשות תפילה ובקשה נוכח המקדש לאל היושב בשמים ומשרה שכינתו בציון אחר כותל המערבי
מראש מקדמי אר"ש ארשת שפתינו[2], רחושי מרחשן צלותין ובעותין נוכח הדביר והאולם, לאל אלקים זה הישבי בשמים ומעונתו בציון, הנה זה עומד אחרי כותלנו, כותל המערבי, ושפתינו אתנו כי ירבה כבוד ביתם... והעושר והכבוד תכונן על פניהם, כל הברכות ייתון לשלם עוד כל ימי הארץ זמן זמנם זמניהם, כן־יהי־רצון אמן.
[1] רבי אברהם גרשון מקיטוב – מקובל מופלג בתורה ובחסידות, גיסו ותלמידו המובהק של הבעל שם טוב (הבעש"ט), ותלמיד הרב שלום שרעבי (הרש"ש), שאחת מתקנותיו המפורסמות הייתה שהמקובלים יערכו תיקון חצות ליד הכותל המערבי. עלייתו מגליציה לארץ ישראל בשנת תק"ז נחשבת לראשית 'עליית החסידים' תלמידי הבעש"ט. רבי חיים הורוויץ סיפר מפי השמועה על רבי גרשון, שאמר קינות בתשעה באב מול מקום המקדש "ונתעלף כמה פעמים מהמרירות עד שבקושי הקיצו אותו כדרך המתעלפים" (חיבת ירושלים, פרק מבשרת ציון, דף מג ע"א). באחרית ימיו נמנה כשבע שנים בין ראשי עדת האשכנזים בירושלים, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.
[2] מליצה נפוצה ע"פ משלי ח, כג, ותהלים כא, ג. והכוונה כאן: ראשית לכל ביטוי שפתינו (טרם נבקשכם לסייע לחיזוק הישוב האשכנזי בירושלים), דעו שאנו מתפללים עבורכם נוכח מקום המקדש לפני ה', ששכינתו עומדת אחר הכותל המערבי.
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
רבי אברהם גרשון מקיטוב[1]
נלב"ע כ"ה באדר־א תקכ"א
מתוך מכתב אל האב"ד רבי שמואל הלמן וראשי קהלת מיץ בצרפת, ר"ח אייר תקי"ז (ע"פ תצלום כת"י – באדיבות ר' יחיאל גולדהבר)
שפתינו מרחשות תפילה ובקשה נוכח המקדש לאל היושב בשמים ומשרה שכינתו בציון אחר כותל המערבי
מראש מקדמי אר"ש ארשת שפתינו[2], רחושי מרחשן צלותין ובעותין נוכח הדביר והאולם, לאל אלקים זה הישבי בשמים ומעונתו בציון, הנה זה עומד אחרי כותלנו, כותל המערבי, ושפתינו אתנו כי ירבה כבוד ביתם... והעושר והכבוד תכונן על פניהם, כל הברכות ייתון לשלם עוד כל ימי הארץ זמן זמנם זמניהם, כן־יהי־רצון אמן.
[1] רבי אברהם גרשון מקיטוב – מקובל מופלג בתורה ובחסידות, גיסו ותלמידו המובהק של הבעל שם טוב (הבעש"ט), ותלמיד הרב שלום שרעבי (הרש"ש), שאחת מתקנותיו המפורסמות הייתה שהמקובלים יערכו תיקון חצות ליד הכותל המערבי. עלייתו מגליציה לארץ ישראל בשנת תק"ז נחשבת לראשית 'עליית החסידים' תלמידי הבעש"ט. רבי חיים הורוויץ סיפר מפי השמועה על רבי גרשון, שאמר קינות בתשעה באב מול מקום המקדש "ונתעלף כמה פעמים מהמרירות עד שבקושי הקיצו אותו כדרך המתעלפים" (חיבת ירושלים, פרק מבשרת ציון, דף מג ע"א). באחרית ימיו נמנה כשבע שנים בין ראשי עדת האשכנזים בירושלים, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.
[2] מליצה נפוצה ע"פ משלי ח, כג, ותהלים כא, ג. והכוונה כאן: ראשית לכל ביטוי שפתינו (טרם נבקשכם לסייע לחיזוק הישוב האשכנזי בירושלים), דעו שאנו מתפללים עבורכם נוכח מקום המקדש לפני ה', ששכינתו עומדת אחר הכותל המערבי.