קדושת ירושלים והמקדש עומדת לעולם מכח השכינה שאינה בטילה ולא זזה מכותל מערבי לעולם
בסברה זו של הרמב"ם (הלכות בית הבחירה סוף פרק ו), דסבירא־ליה דקדושת ירושלים והמקדש לעולם עומדת מכח דשכינה אינה בטילה לעולם, אני מחדש כעת דהיינו מה־שאמר דוד המלך עליו־השלום (תהלים פז, א-ג): "שִׁיר יְסוּדָתוֹ בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ" – אפילו בזמן שהוא הר וחרב[2] - "נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ", שאפילו בחורבנה קדוּשה ראשונה קדשה[3] לעתיד־לבוא, אפילו לזמן החורבן. והיינו טעמא ב"עִיר הָאֱלֹהִים סֶלָה[4]" ושכינה אינה בטילה ולא זזה מכותל המערבי (מגילה כח, א; שמות רבה ב, ב; ועוד)... והיינו (תהלים מח, ב): "הַר קָדְשׁוֹ" - אף־על־פי שאין בית עם־כל־זה שכינתו שם.
* רבי משה בן רבי יהונתן גלאנטי, המכונה גם המג"ן, נולד בצפת בשנת ש"פ, ונלב"ע בירושלים בכ"א בשבט תמ"ט. חתנו רבי ישראל יעקב חאגיז בעל שו"ת 'הלכות קטנות', מחבר פירוש 'עץ החיים' על המשניות וספרים רבים, וראש ישיבת 'בית יעקב' בירושלים, נלב"ע בקושטא בשנת תל"ד. נכדו רבי משה בן רבי יעקב ישראל חאגיז העיד על סבו כי "בערב פסחים וערב יום הכיפורים היה הולך לכותל המערבי, עם היות דכוין פתיחין ליה בעליתיה סמוכות ונראות אל הכותל, שכר פסיעות היה מרוויח ללכת שמה" ('פרשת אלה מסעי', דפוס חדש ירושלים, עמ' כג-כה). ספרו 'קרבן חגיגה' עם דרושים וחידושים על התורה, נתחבר בשנת תמ"ו ונדפס בויניציאה בשנת תס"ד בידי נכדו רבי משה חאגיז (ע"פ קטלוּג עותק סרוק בספריה הלאומית). יתכן שהיה לספר גם חלק שו"ת שלא נדפס ומשם הועתקה התשובה שממנה מצוטט כאן.
[2] פירוש: השיר הזה נוסד כדי להלל את הרי הקדש ציון וירושלים גם בהיותם רק 'הר' ואין שם בית מקדש בנוי (ע"פ רש"י ומפרשים שם).
[3] בנדפס: "אי ק' לע"ל". אך נראה שנפלה טעות בדפוס. ואולי צ"ל: "שאפילו בחורבנה קדוֹשה, כי קִדשה לעתיד־לבוא אפילו לזמן החורבן".
הראשון־לציון הראשון וראש רבני ירושלים רבי משה גלאנטי - המג"ן*
נולד ש"פ – נלב"ע בכ"א בשבט תמ"ט
תשובה מספרו 'קרבן חגיגה' – הועתקה בשו"ת 'הלכות קטנות' לחתנו הר"י חאגיז, סימנים יד-טו-טז
קדושת ירושלים והמקדש עומדת לעולם מכח השכינה שאינה בטילה ולא זזה מכותל מערבי לעולם
בסברה זו של הרמב"ם (הלכות בית הבחירה סוף פרק ו), דסבירא־ליה דקדושת ירושלים והמקדש לעולם עומדת מכח דשכינה אינה בטילה לעולם, אני מחדש כעת דהיינו מה־שאמר דוד המלך עליו־השלום (תהלים פז, א-ג): "שִׁיר יְסוּדָתוֹ בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ" – אפילו בזמן שהוא הר וחרב[2] - "נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ", שאפילו בחורבנה קדוּשה ראשונה קדשה[3] לעתיד־לבוא, אפילו לזמן החורבן. והיינו טעמא ב"עִיר הָאֱלֹהִים סֶלָה[4]" ושכינה אינה בטילה ולא זזה מכותל המערבי (מגילה כח, א; שמות רבה ב, ב; ועוד)... והיינו (תהלים מח, ב): "הַר קָדְשׁוֹ" - אף־על־פי שאין בית עם־כל־זה שכינתו שם.
* רבי משה בן רבי יהונתן גלאנטי, המכונה גם המג"ן, נולד בצפת בשנת ש"פ, ונלב"ע בירושלים בכ"א בשבט תמ"ט. חתנו רבי ישראל יעקב חאגיז בעל שו"ת 'הלכות קטנות', מחבר פירוש 'עץ החיים' על המשניות וספרים רבים, וראש ישיבת 'בית יעקב' בירושלים, נלב"ע בקושטא בשנת תל"ד. נכדו רבי משה בן רבי יעקב ישראל חאגיז העיד על סבו כי "בערב פסחים וערב יום הכיפורים היה הולך לכותל המערבי, עם היות דכוין פתיחין ליה בעליתיה סמוכות ונראות אל הכותל, שכר פסיעות היה מרוויח ללכת שמה" ('פרשת אלה מסעי', דפוס חדש ירושלים, עמ' כג-כה). ספרו 'קרבן חגיגה' עם דרושים וחידושים על התורה, נתחבר בשנת תמ"ו ונדפס בויניציאה בשנת תס"ד בידי נכדו רבי משה חאגיז (ע"פ קטלוּג עותק סרוק בספריה הלאומית). יתכן שהיה לספר גם חלק שו"ת שלא נדפס ומשם הועתקה התשובה שממנה מצוטט כאן.
[2] פירוש: השיר הזה נוסד כדי להלל את הרי הקדש ציון וירושלים גם בהיותם רק 'הר' ואין שם בית מקדש בנוי (ע"פ רש"י ומפרשים שם).
[3] בנדפס: "אי ק' לע"ל". אך נראה שנפלה טעות בדפוס. ואולי צ"ל: "שאפילו בחורבנה קדוֹשה, כי קִדשה לעתיד־לבוא אפילו לזמן החורבן".
[4] "סלה - עניינו בכל־מקום כמו לעולם" ('מצודת ציון' לתהלים ג, ג).