תקפ"ג (1823) - המאור ושמש - רבי...המאור ושמש - רבי קלונימוס הלויתקפ"ג (1823) - המאור ושמש - רבי קלונימוס הלויקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (1)
נספח להרחבה - שורש קדושה למעלה וגילויו ל...
רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין - ה'מאור ושמש'
תקי"א - א' בתמוז תקפ"ג
'מאור ושמש' דברים, פרשת ראה, ד"ה אך הענין וד"ה וזהו פירוש
במקום שעובדים השם יתברך הקדושה שורה לעולם ואין שום כוח יכול לבטלה, וכך לקדושת ירושלים והמקדש יש שורש נצחי למעלה ולמטה גם בזמן החורבן, כשכל ישראל מכוונים תפילתם לכותל המערבי שבמקום המקדש
הקליפות חיצונים אין להם שורש ויחוד חלילה לא למעלה ולא למטה, וממילא מתבטלים בפני הקדושה כהמס דונג מפני האש, וצריכים לנוס מן המקום ההוא. מה שאין כן אצל הקדושה, כשעובדים השם יתברך על מקום אחד - אזי יש שורש ומקום קדושה הן למעלה והן למטה[1]. כי אנו צריכים לכוון בכל התפילות לארץ ישראל ולירושלים ולבית המקדש, ואל כותל המערבי ששם השכינה קבוע גם בחורבן הבית, כדאיתא בחז"ל (שמות רבה ב, ב), נמצא הקדושה יש לה מקום ושורש הן למעלה והן למטה.
ומפני כן אמרו: 'עתידין כל בתי כנסיות ומדרשות שבחוץ לארץ לקבוע בירושלים'[2], כי המקום קדוּשה, שהיה שורה קדושה על מקום אחד, אין שום כח לשום דבר שבעולם לבטל אותו קדושה מאותו מקום בשום ענין... ואמר הכתוב (דברים יב, ד-ה): "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם וגו' לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה", פירוש - אבל על המקום שעובדין השם יתברך, אזי הקדושה שורה באותו מקום, ובלתי אפשרי לבטלה משם בשום ענין. ואמר הכתוב הטעם כי: 'לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה', פירוש - שאנו צריכים לכוון בכל התפילות לשכנו, רצה לומר, לירושלים ולבית המקדש ואל כותל מערבי, כנזכר לעיל, נמצא שיש למקום קדושה שורש למעלה ולמעלה, והקדושה לעולם קיימת, והבן.
[2] נראה שכוונתו לגמרא במגילה כט, א: "תניא רבי אלעזר הקפר אומר: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ־ישראל, שנאמר (ירמיה מו, יח): 'כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא', והלא דברים ק''ו - ומה תבור וכרמל שלא באו (בשעת מתן תורה, רש"י) אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל, בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה על־אחת כמה וכמה".
מציג פריט: - מתוך 1
נספח להרחבה - שורש קדושה למעלה וגילויו למטה
קרא עוד
רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין - ה'מאור ושמש'
תקי"א - א' בתמוז תקפ"ג
'מאור ושמש' דברים, פרשת ראה, ד"ה אך הענין וד"ה וזהו פירוש
במקום שעובדים השם יתברך הקדושה שורה לעולם ואין שום כוח יכול לבטלה, וכך לקדושת ירושלים והמקדש יש שורש נצחי למעלה ולמטה גם בזמן החורבן, כשכל ישראל מכוונים תפילתם לכותל המערבי שבמקום המקדש
הקליפות חיצונים אין להם שורש ויחוד חלילה לא למעלה ולא למטה, וממילא מתבטלים בפני הקדושה כהמס דונג מפני האש, וצריכים לנוס מן המקום ההוא. מה שאין כן אצל הקדושה, כשעובדים השם יתברך על מקום אחד - אזי יש שורש ומקום קדושה הן למעלה והן למטה[1]. כי אנו צריכים לכוון בכל התפילות לארץ ישראל ולירושלים ולבית המקדש, ואל כותל המערבי ששם השכינה קבוע גם בחורבן הבית, כדאיתא בחז"ל (שמות רבה ב, ב), נמצא הקדושה יש לה מקום ושורש הן למעלה והן למטה.
ומפני כן אמרו: 'עתידין כל בתי כנסיות ומדרשות שבחוץ לארץ לקבוע בירושלים'[2], כי המקום קדוּשה, שהיה שורה קדושה על מקום אחד, אין שום כח לשום דבר שבעולם לבטל אותו קדושה מאותו מקום בשום ענין... ואמר הכתוב (דברים יב, ד-ה): "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם וגו' לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה", פירוש - אבל על המקום שעובדין השם יתברך, אזי הקדושה שורה באותו מקום, ובלתי אפשרי לבטלה משם בשום ענין. ואמר הכתוב הטעם כי: 'לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה', פירוש - שאנו צריכים לכוון בכל התפילות לשכנו, רצה לומר, לירושלים ולבית המקדש ואל כותל מערבי, כנזכר לעיל, נמצא שיש למקום קדושה שורש למעלה ולמעלה, והקדושה לעולם קיימת, והבן.
___________________________________________
[1] עיין בנספח מצורף.
[2] נראה שכוונתו לגמרא במגילה כט, א: "תניא רבי אלעזר הקפר אומר: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ־ישראל, שנאמר (ירמיה מו, יח): 'כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא', והלא דברים ק''ו - ומה תבור וכרמל שלא באו (בשעת מתן תורה, רש"י) אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל, בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה על־אחת כמה וכמה".