תקמ"ז (1787) - רבי משה מפאשעווי...רבי משה מפאשעווירסקתקמ"ז (1787) - רבי משה מפאשעווירסק
חזרהעריכה
פרטים (0)
רבי משה בן יצחק הלוי מפאשעווירסק, תלמיד וסופר סת"ם של המגיד ממעזריטש
נלב"ע י"ב טבת תקמ"ז
מקור: אור פני משה, פרשת מטות, ד"ה א"י ויקצף
גם אחרי שנסע ונפרד גילוי השם הגדול מבית המקדש, אנו קוראים וצועקים לייחוד השם הגדול עם שכינתו שלא זזה מכותל מערבי כשנשוב בתשובה
איתא ברבנו משה אלשיך זלה"ה בתהלים (ב, ד) על־פסוק: "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק כו'", זו לשונו: במה שידענו כי בחורבן, השם הגדול השורה עם שכינתו בבית המקדש נסתלק לשמים אך שכינה שהיא שם אדנות לא זזה מכותל מערבי, עיין־שם. ואמרו חז"ל במסכת ראש־השנה (לא, א) זו־לשונם: ששה חודשים נתעכבה שכינה במדבר כו', כי עשר מסעות נסעה כו'. ואין לנו עסק בנסתרות וצריך־לומר שחכמינו ז"ל כיסו טפחיים תמיד דבריהם.
ואפשר מה שאמרו 'עשר מסעות נסעה שכינה' זה קאי על השם הגדול, כי (=אבל) שכינה לא זזה מכותל מערבי, כבדברי חז"ל במקום אחר (שמות רבה ב, ב; ועוד). ואפשר זהו אומרו הנביא (ישעיה נה, ו): "דִּרְשׁוּ ה'", השם הגדול דייקא, "בְּהִמָּצְאוֹ" עדיין עם השכינה בבית־המקדש טרם התחיל להתפרד כביכול ממקום הקודש. ואף שאחר נסיעתו מכרוב למפתן כבדברי חז"ל (ראש־השנה, שם), אמר "קְרָאֻהוּ" רצונו־לומר קראו וצעקו בתשובה, שיתייחד אותיות ה"ו, הוא קודשא־בריך־הוא ושכינתיה, "בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" דייקא.
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
רבי משה בן יצחק הלוי מפאשעווירסק, תלמיד וסופר סת"ם של המגיד ממעזריטש
נלב"ע י"ב טבת תקמ"ז
מקור: אור פני משה, פרשת מטות, ד"ה א"י ויקצף
גם אחרי שנסע ונפרד גילוי השם הגדול מבית המקדש, אנו קוראים וצועקים לייחוד השם הגדול עם שכינתו שלא זזה מכותל מערבי כשנשוב בתשובה
איתא ברבנו משה אלשיך זלה"ה בתהלים (ב, ד) על־פסוק: "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק כו'", זו לשונו: במה שידענו כי בחורבן, השם הגדול השורה עם שכינתו בבית המקדש נסתלק לשמים אך שכינה שהיא שם אדנות לא זזה מכותל מערבי, עיין־שם. ואמרו חז"ל במסכת ראש־השנה (לא, א) זו־לשונם: ששה חודשים נתעכבה שכינה במדבר כו', כי עשר מסעות נסעה כו'. ואין לנו עסק בנסתרות וצריך־לומר שחכמינו ז"ל כיסו טפחיים תמיד דבריהם.
ואפשר מה שאמרו 'עשר מסעות נסעה שכינה' זה קאי על השם הגדול, כי (=אבל) שכינה לא זזה מכותל מערבי, כבדברי חז"ל במקום אחר (שמות רבה ב, ב; ועוד). ואפשר זהו אומרו הנביא (ישעיה נה, ו): "דִּרְשׁוּ ה'", השם הגדול דייקא, "בְּהִמָּצְאוֹ" עדיין עם השכינה בבית־המקדש טרם התחיל להתפרד כביכול ממקום הקודש. ואף שאחר נסיעתו מכרוב למפתן כבדברי חז"ל (ראש־השנה, שם), אמר "קְרָאֻהוּ" רצונו־לומר קראו וצעקו בתשובה, שיתייחד אותיות ה"ו, הוא קודשא־בריך־הוא ושכינתיה, "בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" דייקא.