ת"נ (1690) - רבי אהרן דרשן תא...רבי אהרן דרשן תאומים ת"נ (1690) - רבי אהרן דרשן תאומים
חזרהעריכה
פרטים (0)
רבי אהרן דרשן תאומים מקראקא הי"ד חי בשנים ש"צ – ת"נ
מאז עקידת יצחק נקבעה קדושה בהר המוריה לעולם, ועצם היותו הר ושועלים הולכים בו גם כשהוא שמם מוכיח על כך שהשכינה לא זזה מכותל מערבי
"וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה" (בראשית כב, יד), כפי הפשוטה יובן על פי מדרש ילקוט פ"ז[1], וזה לשונו: "'וירא את המקום מרחוק' – מאין היה יודע אברהם איזה מקום הוא? אמר רב פפא: מתחילה עמק היה ונעשה הר, משם ידע שזה המקום הר ה', שאין כבודו של מלך לשכון בעמק", שמע מינה מתחילה היה המקום הזה עמק ועכשיו מכח הקרבן נעשה הר, ואם כן לאחר הקרבת הקרבן היה מן הראוי לחזור לעמק, אלא צריך לומר שעולמית יוקבע שם השכינה... כי "יֵרָאֶה" הוא [לשון] עתיד... מזה מוכח שמקודש עולמית[2].
ובזה יפורש הפסוק (איכה ה, יח-יט): "עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ, אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר", כי יש פלוגתא (שמות רבה ב, ב) אם זזה השכינה מכותל מערבי או לא, ואם זזה השכינה מכותל מערבי היה לו [למקום העקדה] לחזור לְעמק כאשר היתה מתחילת הבריאה, אלא לא זזה השכינה משם, אשר על־כן לא הוחזר לעמק כי אין כבודו של שכינה לשכון בעמק. וזה שאמר: "על הר ציון ששמם", הר דייקא, פירוש – שהוא בשממה ועדיין הוא הר, מזה מוכח ש"אתה ה' לעולם תשב כסאך (וזכרך) לדור ודור", כי לא זזה השכינה מכותל מערבי, ודוק.
ואני הקטן (הרב יהודה לייב תאומים, דיין בפרנקפורט) בן המחבר, אמרתי פירוש על סיום הפסוקים: "שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ, אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר"... ויש להקשות למה אמר דוקא "שועלים"? גם היאך הוא מוסמך (=סמוך, שייך) ל"אתה ה' לעולם תשב"?... ונראה לעניות דעתי, כי הנה אמרינן כמה פעמים בגמרא (ברכות סא, ב): "שועל פיקח שבחיות הוא", והנה אמרינן במדרש (שבת קמה, ב): נ"ב שנה לאחר החורבן לא עבר שום בהמה וחיה ועוף בארץ ישראל, ופירשו המפרשים הטעם משום שהיו לומדים [הבעלי חיים על עצמם] דאנחנו נבראנו עבור ישראל ודי לעבד שיהיה כרבו, באשר שישראל בעצמם מגורשים מארץ ישראל ולמה נהיה אנחנו טובים מישראל עצמם. ועל זה קשה – אם הבהמות שאין להם שכל ותבונה... אינם רוצים להלוך בארץ ישראל, השועלים שהם פיקחים ביותר, למה הן המה הלכו בו? אלא צריכין לומר [שדוקא] משום שהמה פיקחים לכך הולכים בו, כי המה לומדים כאידך דעה שבגמרא, שמעולם לא זזה השכינה מהכותל מערבית ובכל יום ויום מחכים שיבוא הגואל, לכן הולכים בו אפילו בחורבנה. וזה שאמר: "שועלים הלכו בו", זה הוא ראיה גמורה שאתה ה' לעולם תשב שמה ולא זזה השכינה מכותל המערבי, וזכרך לדור ודור (ע"פ תהלים קב, יג), שלזכרון עדיין השכינה שמה.
[1]לא מצאנו. אך ראה ילקוט שמעוני לפרשת וירא רמז ק: "'[וירא] את המקום מרחוק' - מתחלה היה המקום עמוק, אמר הקב"ה: אין דרך המלך לשכון בעמק אלא במקום גבוה מעולה ויפה, והגביהו הקב"ה. לכך נקרא 'הר המוריה' שמיראתו נעשה הר". ובתנחומא בראשית פרק כב: "והיאך נראה מרחוק? מלמד שבתחילה היה מקום עמוק, כיון שאמר הקב"ה לשרות שכינתו עליו ולעשות מקדש, אמר אין דרך מלך לשכון בעמק אלא במקום גבוה ומעֻלה ומיֻפה ונראה לכל, מיד רמז הקב"ה יתברך לסביבות העמק שיתקבצו ההרים למקום אחד לעשות מקום השכינה, לפיכך נקרא 'הר המוריה', שמיראתו של הקב"ה נעשה הר".
[2] רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק ('אור שמח' הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה י) חידש שמכאן רמז גדול לפסיקת הרמב"ם, שאין רשות לבית דין להרחיב את קדושת העזרה יותר מגבולות הר הבית, שהרי כתוב "בהר ה' יראה" הרי שמלבד ההר אין להוסיף. והזכיר שם את דברי אברהם לקב"ה (שמות רבה טו, ח): "אם אין אתה נותן לי בית המקדשת"ק אמה על ת"ק אמה, לא נתת לי כלום", הרי שגבולות הר הבית מסמנים את גבול קדושת המקדש, שנתקדש עולמית מכח גילוי השכינה בהר המוריה בזמן העקדה. ודוק'.
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
רבי אהרן דרשן תאומים מקראקא הי"ד
חי בשנים ש"צ – ת"נ
מאז עקידת יצחק נקבעה קדושה בהר המוריה לעולם, ועצם היותו הר ושועלים הולכים בו גם כשהוא שמם מוכיח על כך שהשכינה לא זזה מכותל מערבי
"וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה" (בראשית כב, יד), כפי הפשוטה יובן על פי מדרש ילקוט פ"ז[1], וזה לשונו: "'וירא את המקום מרחוק' – מאין היה יודע אברהם איזה מקום הוא? אמר רב פפא: מתחילה עמק היה ונעשה הר, משם ידע שזה המקום הר ה', שאין כבודו של מלך לשכון בעמק", שמע מינה מתחילה היה המקום הזה עמק ועכשיו מכח הקרבן נעשה הר, ואם כן לאחר הקרבת הקרבן היה מן הראוי לחזור לעמק, אלא צריך לומר שעולמית יוקבע שם השכינה... כי "יֵרָאֶה" הוא [לשון] עתיד... מזה מוכח שמקודש עולמית[2].
ובזה יפורש הפסוק (איכה ה, יח-יט): "עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ, אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר", כי יש פלוגתא (שמות רבה ב, ב) אם זזה השכינה מכותל מערבי או לא, ואם זזה השכינה מכותל מערבי היה לו [למקום העקדה] לחזור לְעמק כאשר היתה מתחילת הבריאה, אלא לא זזה השכינה משם, אשר על־כן לא הוחזר לעמק כי אין כבודו של שכינה לשכון בעמק. וזה שאמר: "על הר ציון ששמם", הר דייקא, פירוש – שהוא בשממה ועדיין הוא הר, מזה מוכח ש"אתה ה' לעולם תשב כסאך (וזכרך) לדור ודור", כי לא זזה השכינה מכותל מערבי, ודוק.
ואני הקטן (הרב יהודה לייב תאומים, דיין בפרנקפורט) בן המחבר, אמרתי פירוש על סיום הפסוקים: "שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ, אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר"... ויש להקשות למה אמר דוקא "שועלים"? גם היאך הוא מוסמך (=סמוך, שייך) ל"אתה ה' לעולם תשב"?...
ונראה לעניות דעתי, כי הנה אמרינן כמה פעמים בגמרא (ברכות סא, ב): "שועל פיקח שבחיות הוא", והנה אמרינן במדרש (שבת קמה, ב): נ"ב שנה לאחר החורבן לא עבר שום בהמה וחיה ועוף בארץ ישראל, ופירשו המפרשים הטעם משום שהיו לומדים [הבעלי חיים על עצמם] דאנחנו נבראנו עבור ישראל ודי לעבד שיהיה כרבו, באשר שישראל בעצמם מגורשים מארץ ישראל ולמה נהיה אנחנו טובים מישראל עצמם. ועל זה קשה – אם הבהמות שאין להם שכל ותבונה... אינם רוצים להלוך בארץ ישראל, השועלים שהם פיקחים ביותר, למה הן המה הלכו בו? אלא צריכין לומר [שדוקא] משום שהמה פיקחים לכך הולכים בו, כי המה לומדים כאידך דעה שבגמרא, שמעולם לא זזה השכינה מהכותל מערבית ובכל יום ויום מחכים שיבוא הגואל, לכן הולכים בו אפילו בחורבנה. וזה שאמר: "שועלים הלכו בו", זה הוא ראיה גמורה שאתה ה' לעולם תשב שמה ולא זזה השכינה מכותל המערבי, וזכרך לדור ודור (ע"פ תהלים קב, יג), שלזכרון עדיין השכינה שמה.
מקור:
בגדי אהרון, סוף פרשת וירא
(ראו עוד בסוף פרשת עקב)
__________________________________________________________________________________
[1]לא מצאנו. אך ראה ילקוט שמעוני לפרשת וירא רמז ק: "'[וירא] את המקום מרחוק' - מתחלה היה המקום עמוק, אמר הקב"ה: אין דרך המלך לשכון בעמק אלא במקום גבוה מעולה ויפה, והגביהו הקב"ה. לכך נקרא 'הר המוריה' שמיראתו נעשה הר". ובתנחומא בראשית פרק כב: "והיאך נראה מרחוק? מלמד שבתחילה היה מקום עמוק, כיון שאמר הקב"ה לשרות שכינתו עליו ולעשות מקדש, אמר אין דרך מלך לשכון בעמק אלא במקום גבוה ומעֻלה ומיֻפה ונראה לכל, מיד רמז הקב"ה יתברך לסביבות העמק שיתקבצו ההרים למקום אחד לעשות מקום השכינה, לפיכך נקרא 'הר המוריה', שמיראתו של הקב"ה נעשה הר".
[2] רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק ('אור שמח' הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה י) חידש שמכאן רמז גדול לפסיקת הרמב"ם, שאין רשות לבית דין להרחיב את קדושת העזרה יותר מגבולות הר הבית, שהרי כתוב "בהר ה' יראה" הרי שמלבד ההר אין להוסיף. והזכיר שם את דברי אברהם לקב"ה (שמות רבה טו, ח): "אם אין אתה נותן לי בית המקדש ת"ק אמה על ת"ק אמה, לא נתת לי כלום", הרי שגבולות הר הבית מסמנים את גבול קדושת המקדש, שנתקדש עולמית מכח גילוי השכינה בהר המוריה בזמן העקדה. ודוק'.