תנ"ט (1699) - רבי אריה יהודה ל...רבי אריה יהודה לייב כ"ץתנ"ט (1699) - רבי אריה יהודה לייב כ"ץ
חזרהעריכה
פרטים (0)
"זכרונו הטוב עולה לפני תמיד בשבתות ובימים־טובים בהולכי לפני כותל המערבי"
רבי אריה יהודה לייב כ"ץ[1] חי בסביבות השנים ת"ט-תצ"א
במכתב אל רבי דוד אופנהיים מאסרו־חג פסח תנ"ט
אחת שאלתי ממנו ואותה אבקש, שיעלה נא זכרוני לפניו, כמו שזכרונו הטוב עולה לפני תמיד בשבתות ובימים־טובים בהולכי לפני כותל המערבי, אני מתפלל עליו שלא ישלוט בו עין הרע, ואני עושה לו 'מי שברך' מקירות לבי, לו ולבני ביתו ולכל המסתופפים בצלו... והשוכן בירושלים אורך ימים ישביעהו בשובע שמחות ורֹב ברכות והצלחות, למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל.
(נדפס ב'מפעל מורשת יהדות הונגריה' קובץ א, מכון ירושלים תשמ"ו, עמ' לב)
[1]רבי אריה יהודה לייב הכהן– בן זקוניו ותלמידו המובהק של ה"שער אפרים" רבי אפרים הכהן מגדולי הונגריה, ומוציא לאור של תורת אביו. נשא ונתן בתורה עם גדולי דורו, במודינה, במנטובה ובפראג וסביבותיה, ובהמשך עלה לארץ ישראל עם בני משפחתו ונמנה על גדולי ירושלים. החיד"א בשם הגדולים כינהו "הרב החסיד שבכהונה". להרחבה על הגראי"ל הכהן ומורשתו התורנית ראו ב"תולדות רבינו השער אפרים וצאצאיו" מאת הרב מ. א. זושא קינסטליכער, במבוא למהדורה החדשה שהוציאו נכדי המחבר בשנת תש"ע.
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
"זכרונו הטוב עולה לפני תמיד בשבתות ובימים־טובים בהולכי לפני כותל המערבי"
רבי אריה יהודה לייב כ"ץ[1]
חי בסביבות השנים ת"ט-תצ"א
במכתב אל רבי דוד אופנהיים מאסרו־חג פסח תנ"ט
אחת שאלתי ממנו ואותה אבקש, שיעלה נא זכרוני לפניו, כמו שזכרונו הטוב עולה לפני תמיד בשבתות ובימים־טובים בהולכי לפני כותל המערבי, אני מתפלל עליו שלא ישלוט בו עין הרע, ואני עושה לו 'מי שברך' מקירות לבי, לו ולבני ביתו ולכל המסתופפים בצלו... והשוכן בירושלים אורך ימים ישביעהו בשובע שמחות ורֹב ברכות והצלחות, למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל.
(נדפס ב'מפעל מורשת יהדות הונגריה' קובץ א, מכון ירושלים תשמ"ו, עמ' לב)
[1] רבי אריה יהודה לייב הכהן– בן זקוניו ותלמידו המובהק של ה"שער אפרים" רבי אפרים הכהן מגדולי הונגריה, ומוציא לאור של תורת אביו. נשא ונתן בתורה עם גדולי דורו, במודינה, במנטובה ובפראג וסביבותיה, ובהמשך עלה לארץ ישראל עם בני משפחתו ונמנה על גדולי ירושלים. החיד"א בשם הגדולים כינהו "הרב החסיד שבכהונה". להרחבה על הגראי"ל הכהן ומורשתו התורנית ראו ב"תולדות רבינו השער אפרים וצאצאיו" מאת הרב מ. א. זושא קינסטליכער, במבוא למהדורה החדשה שהוציאו נכדי המחבר בשנת תש"ע.